יום אחד הוא יתפלא,
יום אחד הוא יגלה,
יום אחד הוא יתעורר.

הוא יספור את הפרחים שבגנו,
ויגלה שכל כך הרבה נקטפו,
ממש מתחת לאפו,
סתם ככה ברשעות, ללא סיבה,
בגלל פיסה של אדמה,
בגלל רוח האיבה - המלחמה,
בגלל כל-כך הרבה שנאה.

הוא יביט באדם שבצלמו אותו ברא,
ולא ימצא שארית לרוחו הקדושה,
הוא יתפלא לאן היא נעלמה.

הוא יזכר בתורה הקדושה,
בדברות אותן ציווה,
והוא יחזור שוב ושוב אל הכתובים,
להיות בטוח שלא טעה בזכרונו,
כי מה שפה, זה לא מה שרצה
זה לא מה שציווה -
לא לשם כך ברא חיים על פני האדמה.

ואז אולי הוא יתעורר - משנתו העמוקה,
יחזיר מוסר, אהבה וחמלה לעולם שברא,
ושוב רוחו השפויה - תשלוט על פני האדמה.