אתה כל כך שונה ממני
וזה היה דבר קסום
עכשיו עוטפת אותי מסכת של עינויים.
אנחנו לא מבינים אחד את השני
וזה עצוב.
עכשיו כאילו התעוררתי לחיים של סיוט.

מי ממלא את השעות של הבדידות?
מי ממלא את הגעגועים שלא נגמרים?
ארבע קירות שלא משתנים
ועכשיו הכל השתנה.

אני לא רוצה להתגעגע אלייך
חשבתי שאני לא זקוקה לאף אחד
לא רציתי לרצות לחבק
עכשיו אני משתוקקת
עכשיו אני חלשה.

תראה כמה יופי הוצאת ממני
תראה איך שינית אותי
התרגשנו מהשמש בזריחה
למדנו לבכות יחד
ועכשיו לבד.

יש בי אהבה עצומה שאני יכולה לתת לך
ועכשיו אני צריכה להפנים אותה
להחזיק אותה
לעצור אותה
להרוג אותה
אני נאבקת להרגיש טוב
נלחמת בעצמי, בכולם
חוסר צדק דורך על קסם האהבה

אל תמנע ממני אותך
לא עכשיו...