זה היה שדה פתוח וירוק לכל כיוון שבו הסתכלת.
ישבתי על סוס לבן, צחור כמו השלג הנקי.
והוא רץ כמו הרוח, דהר כמו סערה ואני החזקתי בחוזקה.
הוא רץ ולא היה סיום, ולא הייתה סיבה שכל זה יסתים.
יצאתי מתוך גופי התחלתי לרחף, רואה את עצמי מלמעלה,רץ בדהרה.
ריחפתי לפנים ורחפתי לאחור, ואני והסוס ממשיכים לרוץ.
מקדימה במרחק נגמר לו השדה, ואני ממשיך לרוץ.
אני שם למעלה רואה את המצוק, אבל אני שם למטה רוכב בלי דאגות.
התחלתי לצעוק, בכל כוחי, תעצור זה סוף הדרך.
אבל לא שמעתי את עצמי, או שלא רציתי לשמוע את עצמי.
ואני שם למעלה, רואה את עצמי מתקדם במהירות לסוף הדרך הבטוחה.
ולא יכול לעשות דבר חוץ מלראות, איך אני ממשיך לאבדון.
ואני ממלא את ראותי אוויר, מוכן לצעוק עוד אזהרה.
אבל מזל גדול, אני מתעורר כולי זיעה.
אני מסתכל ימין ושמאל, אני במיטה.