|
ושוב עננים כיסו כחול
רוע פרץ גבולות
אנושיות נעלמה באפלה
מתעופפת מעל לגופות
ושוב עוד אמא מתייפחת
לקחו את בנה מזרועותיה
וכשהוא יאבד חייו
איך יראו חייה?
דם זורם ברחובות
תחושה של אימה וקור
ושוב זולגות הדמעות
לא יודעות מתי לעצור
ואני בזרועותיך
מנסה להרגיש מוגנת
מסביבי כולם מתים
ואין לי ארץ אחרת
מביטה באנשים
גם הם איבדו את הצחוק
אולי כשראו חייל נופל
או עוד רצח של תינוק
ראיתי אנשים נופלים על הברכיים
מתחננים לשלווה
ראיתי את הפחד, את המוות בעיניים
קברתי איתם את התקווה
אני סופרת את ימי
אני סופרת את ימיך
אמרת שתגן עלי
אבל מי יגן עליך?
|
|
|
אין דבר
אופורטוניסטי
יותר מאשר
פרשנות ספורט
ההרצאה הועברה
במסגרת הקורס
לאופורטוניזם
בחיי היום יום |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.