חן שזר / סיבה למבוכה |
אבל אני עדיין סוחבת
ודוחפת עצמי במעלה הר
כל יום מחדש.
לא מבינה
מה אני עדיין עושה כאן
מדוע אינני טובעת
או מרימה ידיים.
לא מוותרת לשנייה
לא לעצמי ולא לאחרים
מנין הביטחון הזה בעתיד?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|