[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ליאור ניסקי
/
קשר מרחוק (הם)

עכשיו היא אוספת את הדברים שלה, עוד כמה דקות תגיע המונית שהיא
הזמינה, היא תיכנס ותיסע וכנראה שיותר לא נראה אותה. ממה
שהצלחתי להבין היא טוענת שהפעם זה סופי.
אני מניח שזה לא עניני ושבטח לו זה הרבה יותר כואב , בכל זאת
היא הולכת ממנו. אין שום התייחסות אלי בכל הסיפור הזה .
אני זוכר שהם נפגשו זה היה בערך לפני שנה, השקיתי את העציצים
בחלון ופתאום ממש במקרה ראיתי אותם, זוג צעיר נראים מעט נבוכים
ועוד יותר מעט מאוהבים . הצצתי לרגע וסגרתי את החלון .
הפעם הבא שנפגשנו (אני אומר נפגשנו אבל ספק אם הם יודעים על
קיומי) הייתה שבוע וחצי לאחר מכן כשהטלוויזיה שלי התקלקלה
ובדיוק סיימתי לקרוא את הספר שקיבלתי מתנה ליום ההולדת, פתאום
תקף אותי שעמום אדיר והדבר שהכי בא לי בטבעיות היה פשוט לפתוח
מעט את התריסים ולראות לאן הקשר הזה מוליך .
קצת הופתעתי לראות שהם עדיין ביחד, פחות הופתעתי לראות שעדיין
אהבה היא לא הדבר החזק שם, בדירה 14 קומה ג' .
היו ימים שהייתי חוזר מהעבודה וכל מה שהייתי עושה היה לשבת
ולהסתכל על דירה מס' 14, ביטלתי את הכבלים - מי צריך ערוץ
סרטים דלוח שיש לך סרט מצוין ממש מול העיניים, הסוף היה ידוע
ובכל זאת העלילה מפתיעה .
באיזשהו שלב נפרדתי מתמי, היה לי קצת קשה להסביר אבל הרגשתי
שכרגע קשה לי להשקיע בשתי מערכות יחסים. תמי חשבה שאני מטורף
היא אמרה שהיא לא רוצה שום קשר עם חולה בראש כמוני וזרקה משהו
על זה שאני צריך טיפול ושאם אני ארצה עזרה אז שאני אתקשר אליה
כי בכל זאת היא עדיין נורא אוהבת אותי, אפשר להבין אותה היינו
ביחד כבר 3 שנים.
הוא סטודנט לפילוסופיה בערך בן 23, בחור קצת מוזר נראה די
מנותק, נדמה לי שזאת אחת הבעיות שלו הוא פשוט לא ידע להעריך את
הקשר שלהם, אני בספק אם היו מחליפים אותה בבקבוק מים מינרלים
הוא היה מרגיש בהבדל. פשוט לא היה לו איכפת מספיק .
היא נראית מבוגרת ממנו בשנה, אישה נאה מאוד וגבוהה , עובדת
באיזה חברת הייטק לפי הרכב שכל בוקר אסף אותה , לא נראית מי
יודע מה חכמה.
הוא גר פה לפחות מאז שעברתי הנה לפני שנתיים בערך, היא עברה
לגור אתו לפני חצי שנה בערך.
איך שראיתי אותה מעבירה את החפצים שלה ידעתי שהיא עושה טעות,
יכול להיות שפשוט נגמר לה החוזה בדירה שלה או משהו כזה אחרת
אני לא מבין מה היא מיהרה כל כך .
פעמיים כבר הם נפרדו, בפעם הראשונה הוא שכח את היומולדת שלה,
זה התחיל בתור סתם ריב ונגמר בזה שהיא לקחה תיק והלכה לישון
במקום אחר , למחרת הוא ארגן לה איזה ארוחה וקנה מתנה ממש
גדולה, לא יכולתי לראות מה יש במתנה כי זה חיכה לה בחדר
העבודה.
הפעם השנייה שהיא יצאה עם תיק לישון במקום אחר היה שהוא הזמין
כמה חברים לעשן קצת גראס, היא לא כל כך אהבה את הרעיון ואפילו
איימה להזמין משטרה, משהו כמו שבוע אחרי היא חזרה, אני לא ממש
יודע למה, אני חשבתי שסוף סוף אפשר לסיים את הקשר הלא ברור
הזה.
על פניו כל הסלידה שלי מהמערכת יחסים שלהם קצת לא מובנית כי
בכל זאת הקשר שלהם זה מה שמחזיק אותי ער בעולם כל כך משעמם,
אבל כמו שקורה בסרטים כך גם כאן התאהבתי בכוכבת ופשוט רציתי
בטובתה, חוץ מזה שלא יכלתי לסבול את הפילוסוף המתחסד הוא פשוט
עצבן אותי .
לפחות חשבתי שאני רוצה בטובתה אבל האמת שעכשיו עוברת בי מעין
צמרמורת מציקה, איך ממשיכים הלאה למה היא צריכה לעזוב גם אותי,
לא עשיתי לה שום דבר רע .
ועכשיו, מה עכשיו איך ממשיכים, לחזור לתמי, להזמין את האיש
השמן והמסריח מהכבלים שיחבר אותי מחדש , סוף סוף עד שמצאתי את
הערוץ הכי אמיתי והכי מעניין שיכול להיות והפוסטמה הזאת משאירה
אותי לבד עם התמהוני הזה .
התלבשתי וירדתי למטה בריצה רציתי להגיד לה שהיא לא יכולה
לעזוב, שהעולם נורא משעמם בלעדיה
לרגע הרגשתי כמו שהייתי בכיתה ד' שההורים שלי אמרו לי שאיציק
החתול שלי נדרס .
המשכתי לרדת בריצה בדרך נתקלתי בזקנה מלמעלה שהתחילה לצעוק
עליי משהו ברוסית נראה לי שהתותבות שלה נפלו, אבל לי היה רק
דבר אחד בראש ולא היה לי זמן לשיניים מפלסטיק .
שהגעתי למטה ראיתי את המונית מתרחקת ומשאירה מאחורה אותי ואת
הפילוסוף המתחסד עם דמעות בעיניים, ברגע אחד של כאב ממש רציתי
לחבק אותו ולהגיד לו שהוא לבד ושאני מבין מה הוא עובר, בסוף
פשוט עליתי למעלה וחיפשתי את הטלפון של תמי והבחור השמן
מהכבלים .







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני מת לראות
אותך הבוקר אני
מת.






גנדי לאשתו יעל
17/10/01


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/2/02 19:47
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליאור ניסקי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה