|
ואז...
נפרשו הכנפיים הבוהקות
ובאותם רגעים פסקו כל הנשמות הזועקות
היה זה זמן של התגשמות המשאלה האנושית
הייתה זו נגיעה בשלמות המעשית
ואז...
חיי הנצח היו לדבר שבשגרה
ואהבה לא הייתה עוד התממשותו של הטוב בלי הרע
וההבנה ההדדית תקבל אז תובנה עד אין קץ
ואולי אז העולם כולו לא יבקש להתפוצץ
ואז...
נפקחו העיניים אל עולם המציאות
השפעת הכדור התפוגגה והתוודעתי לטעות
כל אותם חלומות התמוגגו אל האוויר הפתוח
ואני הנחתי להווייתי להתמזג לה עם הרוח |
|
|
- "סליחה, מה
השעה?"
- "התשנ"ז"
- "מה?"
- "אה, חשבתי
ששאלת 'מה
השנה?'".
לא שומע טוב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.