[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ג'וני דו
/
המסע הסתיים...(???)

מילות פתיחה (לא בדיוק פרולוג אבל מילות פתיחה):
לפני שאני אתחיל את היצירה אני חייב לציין לכם הקוראים שיצירה
זו היא יצירה ישנה שבמקרה בזמן היותי עושה סדר באין ספור הדפים
שלי מצאתי. ככה שאם אתם רוצים למקם אותה בין היצירות שלי תמקמו
אותה בין חייו של ארטיק לבין הדרך לעיר האושר.עשיתי בו כמה
שינויים שלא נראו לי (שנה וחצי זה הרבה זמן)  ועכשיו
נתחיל..:



טוב אז ככה זה היה בערך... לפני שלושים שנה... כשעוד הייתי
צעיר... בן 17 בערך. השנה הייתה 725, ואני הייתי ממש הרפתקן ,
אינדיאנה ג'ונס של התקופה. סוף סוף מצאתי אותו, היהלום האבוד
של קקרוט, הפתח אל האושר שלי. ואז... הוא הגיע (כמובן איך
לא?), היריב האולטימטיבי שלי, זה שאמלל אותי כל חיי. "היהלום
שלי" אמרתי לו בפחד. "אני מצאתי אותו קודם".  אך הוא... התעלם
ממני ככל יצור אופל שגרתי, נתן בי ירייה קטנה כדי להסיח את
דעתי ורץ אל היהלום.

בואו אני אספר לכם עליו... הוא היה יצור אופל. לא יפה במיוחד,
אבל גם לא מי יודע מה מכוער. הוא נוצר על ידי פרונגה ,אל הרוע,
במטרה לאמלל את חיי לאחר שסירבתי להקריב את בתי היחידה. אשר
נרצחה זמן מה אחרי על ידו. אבל פה אני כבר חורג מגבולות
הסיפור.

לא היה אכפת לו, היצור האפל, כמובן... למה שיהיה לו אכפת?
התחלנו את המאבק... אני לא בטוח מי תקף ראשון... אני רק זוכר
שכאשר ראיתי שהוא קרוב אליו, ליהלום שלי, נלחצתי, הייתי כבר
מיואש. אגרתי כל טיפת אנרגיה שהייתה בתוכי וריכזתי אותה לכדור
אחד לא גדול במיוחד אבל מאוד מרוכז. דבר כזה היה קטלני...
אפילו בשבילו. אני לא זוכר הרבה מן המאבק וממה שקרה אחרי, אני
רק זוכר שהיהלום היה כבר בידיים שלו. לאחר הירייה האולטימטיבית
שלי הוא נעלם... נעלם לתמיד. קמתי בקושי, מנסה לרכז את שארית
האנרגיה שלי ברגליים כדי שאני אוכל לעמוד. היהלום של קקרוט היה
זרוק על הרצפה סדוק במקצת. התכופפתי להרימו אך ברגע שנגעתי בו
שדה חשמלי יצא בחוזקה והפילני לרצפה בכוח. המלאך גבריאל הופיע
(כן הוא באמת קיים). "אני מצטער ידידי" אמר לי "זהו אינו
גורלך"."גורל???" שאלתי "אני לא מאמין בגורל".אך הוא התעלם
ממני(כהרגל כולם). "מטרתך איננה הייתה להשיג את
היהלום......היא הייתה לעצור את היריב שלך". "מה??? שאלתי...
זה לא יכול להיות... אחרי כל מה שעברתי"."יום אחד אתה באמת
תקבל את האושר במגיע לך ידידי" ענה "אך יש לכך עוד זמן". הוא
גירש אותי משם. אך לפני שיצאתי מצאתי את אחד משברי היהלום
שנפלו עקב הפיצוץ הנוראי.הרמתי אותו ובסתר שמתי אותו בכיסי.

שנתיים אחרי זה יצאתי למסע למקומות הנידחים של העולם כדי לחפש
את עצמי, משום שלאחר איבוד היהלום... די איבדתי כל מטרה בחיים
שלי.
מה לעשות... זה מה שקורה כשחושבים שיהלום מסוים יביא לך את
האושר







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אבל חשבתי...

בלונדינית
מכחישה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/3/02 13:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ג'וני דו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה