כועסת כל כך,
לא שומרת בבטן,
מרימה ת'אקדח,
בכיס טומנת.
מבט אחרון,
לבתי הישנה,
תשני טוב,
מלאכית קטנה.
סוגרת את הדלת,
קול של מפתח,
אני עוד אנקום,
ממלמלת בפתח.
הרוח בפני,
חובטת ברכות,
מבטיחה לעצמי,
הממזרה תמות.
גרמה לי סבל,
כאב ושנאה,
שנאה עצמית,
כל כך נוראה.
זה רגע האמת,
אני בכיס נוגעת,
הקנה בראשי פוגע,
ירייה נשמעת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.