אילולא מלאו לי שלושים ושלושה אביבים
לא הייתי בוהה באפץ
גדוש מלא עומד להתפקע
כמטחווי קשת מאמא אדמה
כשרשור המגיח לאוויר העולם
פרי בוסר, חסר ישע.
תריסר פועלות עמלות מזיעות
מלוא הכוורת מפרי האפץ.
אך אויה, מה קרוב האפץ לשומת הסנטר
לפומית הזפק, למטול!
נעלם ואיננו שוד ושבר!
לא עוד יכלכל פועלות מזיעות
מדבשו החמוץ, מחומו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.