מאות פרפרים כבר נאמרו,
פנינים כבדות משקל.
מחרוזות עובודות כבר נקבעו,
שרשראות שקרים טוייחו.
מעטים נשארו,
מעטים הפרפרים.
ולאור ירח,
לעיתים,
הדבר היחיד שנשאר
זה להפריח מחשבות לחלל האוויר,
לפרוש את יופין לגלוי.
לרחף לבדי,
לעולם משלי,
שם פנינים ושרשראות
לא נאמרו -
מעולם.
נכתב לפני כשנתיים - ערב יום השואה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.