|
(לך)
1
"כבר שבוע אני נתקע
בקירות", אמרת,
"ושופך תכולתן של כוסות על שטיחים
יקרים, ובוהה
בחלל ונשאב לתוכו
ורואה בו אותך ונושק
לאושרנו ומתעצם מעומק הוויה
פשוטה כמו שיר."
2
בעיניים כלות מביט אתה
אל פתחה של מנהרת אופל זו,
ממתין לשדים שיצאו לעת ערב
לכרסם יסודותי הפריכים,
יודע היטב כי גלומה אני בהם
ממש כפי שהקורן הוא מיישותי ממש
כפי שמשמשים בי בערבוביה הגלים
והלחש, הזעק
והשחפים.
3
ביקשת לבלעני עד לבלי הותר
ראיה מרשיעה
("היה היו פה כנפיים, הן
ביקשו מוצא")
אניח לך לעשות כן.
משק יהדהד בך
משך כל השנים והתמורות ודברי הבלע
והכיסופין,
יקרא אותך לנדודים.
4
על מפתן הדלת הניח מחלק העיתונים
אותך למשמרת, ושחר ארגמני
העירני, אמר חוף,
מבטחים. |
|
|
לשלוף את הלב
מהחזה של מישהו,
ולהראות לו את
הלב פועם, שנייה
לפני שהוא מאבד
את ההכרה, כן,
דיי מגניב, אבל
לא מגניב כמו
לדחוף את היד
שלך לתחת של
מישהו, לתלוש את
התריסריון שלו,
ולהראות לו את
זה, שנייה לפני
שהוא צורח עד
אובדן ההכרה
אני, מראה יוזמה
בכיוון הרפואה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.