רחצתי פנים, לבשתי מחלצות,
יצאתי לרחוב, למצוא לי סוגדות

עברתי בבר זה או אחר,
אך מה שראיתי אכזב עוד יותר.
אחת קירחת, שניה פיסחת
אחת שלא יודעת לשאול,
שניה  שלא סותמת ת 'פה,
ורק מהמהממת מה ומה.

אז עברתי לפינה הבאה
ושם גיליתי שאותו הדבר.
אחד שולח ידיים,
אחר דוחף אותם עמוק בכיסים
ובכלל לא מקסים.
אחד לוגם ללא הפוגה
לא משאיר לי אפילו טיפה
אז עשיתי סיבוב
וחזרתי הביתה  אל המחשב
אל העולם הוירטואלי
ואל טלוויזיה בצבעים.
כאן לפחות אפשר
לסתום להם את הפה כשמעצבנים.