[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ג'ובל קיי
/
הנהג שלנו חבר'המן

הנהג בהסעה של בית הספר שלנו היה תימני ,הוא היה אוסף אותנו כל
יום מהתחנה שהיתה ממש מחוץ לשער הראשי של בית הספר ,מחכה לכולם
שיעלו ואז נוסע ,בדרך היו לו מקומות קבועים בהם היה "מפזר"
אותנו ,כל יום אותו הדבר ,אותה הנסיעה ,באותו מסלול ואותם
המקומות בהם היה צריך לעצור כדי להוריד תלמידים ,בד"כ שניים
שלושה בכל עצירה ,לרוב היו אלו תחנות אוטובוס רגילות,
שאוטובוסים רגילים שהיו נוסעים בעיר, במשך היום, היו עוצרים
בהן כדי להוריד נוסעים. למשל כמו התחנה ליד הבית שלי שהיתה
מורידה את חנה השכנה כל יום בחמש ועשרה עם סלים חצי מלאים
מהשוק או עם חבילת וופלים אם למשל היה זה יום חמישי.
בשבוע האחרון של הלימודים כולם כבר דיברו על החופש ומה בדיוק
כל אחד מתכנן לעשות ,הילה סיפרה שהיא נוסעת עם ההורים שלה
לצרפת לבקר דוד עשיר שאבא שלה לא ראה מאז שהיה ילד ושהיא בטוחה
שהיא תקבל ממנו מתנות שרק בצרפת אפשר לקנות ,כולם מאוד התפעלו
- וכמה ממש התביישו לספר איך הם יבלו את החופש , ולא סיפרו לאף
אחד ,בטח שלא אחרי הסיפור של הילה , אני אמרתי "צרפת ואוו איזה
כיף לה" אבל אמרתי את זה מבפנים ככה שאף אחד לא שמע.  בועז
שהיה בוגר יותר מרובנו אמר :"יופי לך סעי, ותשתדלי להישאר
שם".
בסוף היום שוב יצאנו דרך השער הראשי אל התחנה וחיכינו לאוטובוס
. יותם התיישב לידי ואמר לי:" נכון הנהג התימני שלנו?" נו
אמרתי ,"לא נראה לך שנמאס לו?" מה נמאס ? שאלתי, " נו שכל יום
הוא צריך לקחת את כולם ולנסוע אותו דבר, כל יום!"  אה כן אמרתי
, גם אני חשבתי על זה ! "נראה לי שהוא מתכנן משהו!" תפסיק לדבר
שטויות יותם...למה אתה מתכוון שאתה אומר מתכנן משהו?? אימא שלי
סיפרה לי שכל אחד שעושה משהו הרבה זמן יותר מדי יכול להיות
שיימאס לו והוא לא ירצה לעשות אותו יותר ,או לפחות צריך לתת לו
חופשה,להתרעננות  ,התרעננות? מזה בכלל? ולמה אימא שלך סיפרה לך
את כל זה ? אהה זה היה בשיעורים של המחנכת ! מה לא עשית ? ?
עוד לא !אמרתי , אני מתכוון לעשות אותם היום.
יותם השתתק ,נתן בי מבט חטוף ואז אמר :"הנהג שלנו חברה'מן הוא
ייקח  אותנו לתימן",מה ? אמרתי .זהו עכשיו השבוע האחרון של
הלימודים הוא מתכונן עכשיו,מכין דברים ,עושה הכנות אחרונות
והכי חשוב לומד את הדרך! דרך? מי ? לאן?,עכשיו כבר חשבתי שזאת
השמש , שהיא חמה מדי ויותם פשוט חטף מכת שמש, אבל הוא ענה:
התימני , הנהג התימני, הוא מתכנן ביום האחרון של הלימודים פשוט
לסטות מהמסלול שהוא עושה כל יום ,כל השנה, ולברוח איתנו
לתימן!! ולפני שהספקתי להגיב יותם הוסיף: זוכר שיוסי וכל הבנים
של כיתה ג'3 שרו לו את השיר הזה כל יום, כמעט עד חופשת פסח
,זוכר? והוא היה מתעצבן ! היה מנדנד להם ככה בראש כאילו חכו
חכו ! אז ביום שישי האחרון הם שוב עיצבנו אותו עם השיר הזה
והוא עוד פעם עשה ככה ,ובכלל אני חושב שעלינו לו על העצבים!!
אחר-כך שעלינו לאוטובוס וכבר ממש הרגשתי איך אני מתחיל לפחד
,הצלחתי להגניב מבט לעבר התימני ומיד הלכתי במהירות למצוא
מושב.
ישבתי והסתכלתי עליו. הוא נראה כועס , כזה שאין לו כבר סבלנות
אל כל הילדים האלו שעולים לאוטובוס שלו כל יום מרעישים
ומלכלכים ,והוא בטח אחרי זה צריך לנקות ,ובכלל נראה לי שיותם
צודק ,ביום האחרון של הלימודים הוא יחזיר לנו על כל מה שעשינו
לו! הוא פשוט ימשיך לנסוע עד תימן.
"הנהג שלנו חברה'מן הוא ייקח אותנו לתימן " ככה כל היום זה
התרוצץ לי בראש ,וזה היום האחרון ורציתי להגיד שלום לכולם אבל
מאוד דאגתי כל היום.
בסוף אימא הגיעה לקחת אותי,זה היה היום האחרון של השנה והיא
רצתה להפתיע אותי. סיפרתי לה הכול. היא צחקה. אחר כך אמרה :
"אני מכירה אותו הוא באמת נהג ,והוא באמת תימני,אבל בטח לא
חברה'מן" .אני חייכתי נתתי לה נשיקה ופתחתי את החלון להרגיש את
החופש.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כמה אפשר?!







המאשר הממהר
ברגע של משבר.


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/2/02 11:12
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ג'ובל קיי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה