אני מאמינה שלכל אדם יש את הטירוף הקטן שלו. כל אחד קורא
לטירוף בשם אחר- משה, חבקוק, אלעד, דנה. אצל כל אחד הטירוף
לובש צבעים אחרים ומופיע בצורות שונות - החל מצורת קיפוד הדוקר
את כל אשר מסביב עד זוב דם וכלה בטירוף חסר צורה המסוגל להתאים
את עצמו כך שיוכל להיכנס לכל פינה קטנה בגוף.
הטירוף מופיע בגדלים שונים - לפעמים הטירוף משה כל כך קטן
ובלתי מורגש, בעיקר כשהשמיים כחולים ויש שיר יפה ברדיו,
ולפעמים, בלילות של סופה, בהם הברקים גורמים לשמיים להיראות
כמנורת פלורסנט, הטירוף משה גדל וגדל וגדל עד שלא נראה האדם
מבעד לטירוף.
לכל טירוף יש את המחזוריות שלו - טירוף דנה תוקפת רק בימים אי-
זוגיים, טירוף חבקוק תוקף רק כשמשודר משחק כדורסל חשוב
בטלויזיה.
איזה טירוף יש לי? אני מקווה שלא מהזן המסוכן. בדרך כלל הוא
שוכב בשקט, כמעט ובלתי מורגש. אחת ליום אני משתחררת מכבלי
המחשבה ואז הוא חופשי להסתובב בגופי ובנשמתי ולעשות שם את
צרכיו. ואני לא מודאגת, כי הוא תמיד חוזר למלונה.
כתבו לי וספרו לי על הטירוף שלכם - האם הוא שואג? האם הוא
נושך? והכי חשוב - מה קורה כשהוא לא רוצה לחזור הביתה.