[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







הילית וולברג
/
ג'וני וסטלה

סטלה נכנסה לבית שלה שנמצא בת"א, במרכז העיר, איפה שהשיק חוגג.
היא זרקה את המפתחות על השולחן בכניסה והתחילה לפשפש במגירה
שמתחתיו. "הו, כדורים נהדרים שלי" היא נאנחת ופותחת מכסה של
"אדויל", כדור חזק חזק לכאב ראש חזק עוד יותר. "הכאב ראש" היא
מדברת לעצמה, "זה בגלל שאת לוקחת ללב יותר מדי פעמים סטלה!"
היא ממשיכה בטון תקיף יותר. היא בולעת כדור אחד, מהססת ואז
מכניסה עוד שניים לפה. "יותר מדי פעמים..." היא חוזרת שוב.

(סטלה לא תמיד היתה סטלה. היא הייתה בטי, אבל מאז שהיא פגשה את
ג'וני, כולם התחילו לקרוא לה סטלה המסטולה, וככה היא נשארה עם
סטלה...)

על השולחן בסלון היו כמה מגזינים וסטלה עברה לשם כדי לראות מה
התעדכן בעולם הזוהר. היא מכניסה לעצמה עוד כדור לפה, הפעם כדור
מזרז עיכול, כזה שיזרז את העיכול שלה וישלח אותה ישר לשירותים.
"זה כי את חייבת להרזות סטלה!! חייבת" היא המשיכה לתקוף את
עצמה באותו טון רגזני.

נוירוטית ורועדת היא זרקה את המגזינים מהשולחן אל הרצפה
והדליקה את הטלוויזיה בינתיים. "ג'וני, איפה אתה?" היא מלמלה
לעצמה. גל אדיר של בחילה שטף אותה כשהיא התחילה להעביר את
הערוצים בלויין, והיא הוציאה מהתיק שלה במהירות, חבילת כדורים
מדכאי בחילה. היא בלעה שניים  ורצה למטבח להכין לעצמה כוס תה.
בזמן שחיכתה שהתה יתקרר, מצאה את עצמה מתרוצצת בסלון הלוך
ושוב, מזמזמת לעצמה שיר מעצבן שלא יוצא לה מהראש יומיים. זה לא
שיר, זאת המנגינה של החדשות.
היא מרגישה איך כואב לה הגוף אז היא מוציאה חבילת "וולטרן"
מהארון באמבטיה , מתיישבת יחפה על האסלה הסגורה ומעסה לעצמה את
הרגליים בעדינות.
סטלה זוכרת ימים טובים יותר כשהיה לה את ג'וני ואחרי חלום קטן
בהקיץ, הפוקוס שב לעיניה והיא מתעשתת ומתחילה להתכונן למקלחת.
המים זורמים ומחממים את האמבטיה באדים חמים ונעימים. כשנהיה לה
חם מספיק היא מתחילה להוריד את הבגדים. היא זוכרת איזה קור היה
היום כשהיא הייתה בדרך הביתה עם האוטובוס בפקקים הזוועתיים של
ת"א. כל הזמן היא חשבה על ג'וני. הוא פשוט לא מצליח לצאת לה
מהראש בזמן האחרון.
היה כל כך קר גם באוטובוס, ופתאום כל בן אדם שהתיישב לידה,
נראה לה כמו מחבל פוטנציאלי. היא התפללה שהאוטובוס כבר יגיע
לתחנה שלה, וכשזה קרה היא ברחה במהירות החוצה ונפלה בתוך
שלולית. כולם מסביב הסתכלו, חלק צחקו וחלק דאגו, אבל היא פשוט
קמה והמשיכה ללכת לכיוון הדירה שלה. כל המחשבה הזאת על מה שהיה
באוטובוס ואח"כ ממש עצבנה את סטלה. היא הוציאה מן הארון תרופות
עוד כדורים- "וובן", כדורי הרגעה. היא בלעה שלושה מהם כאילו
היו פרי טרופי עסיסי ומתקתק, ומיד כשסיימה לבלוע אותם היא
נכנסה למקלחת בשלווה, עוצמת עיניה ונותנת למים לזרום על גופה.

כשסיימה להתקלח היא יצאה מן האמבטיה בחלוק והתיישבה על השטיח
בחדר שלה, ליד המפזר חום. בעוד היא חושבת כמה רע לה בלי ג'וני
וכמה היא צריכה אותו עכשיו, היא קמה בבהלה מין השטיח, הבעת
פניה הרדומה השתנתה לחיוך מסופק. איך היא שכחה? איזו טיפשה היא
מרגישה לשקוע בדיכאון בשעה האחרונה. היא רצה מהחדר היישר אל
הסלון, פותחת את השידה הכבדה שליד הטלוויזיה ומוציאה משם
בקבוק.
"ג'וני... " היא לוגמת בהנאה מרובה, "ג'וני ווקר שלי..."







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
איפה ישנם עוד
אנשים כמו האיש
ההוא אשר היה
מסתובב עם
דיסקית.





פקד צדי צרפתי
שוחה בבריכה של
הייאט ריג'נסי
ומספיד לאומן
שלא השתחרר
מהצבא.


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/2/02 23:22
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הילית וולברג

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה