חווה היא קרבן. היא קרבן של הסטטיסטיקה.

אם חווה לא תמות מסרטן עד גיל 40, היא תהיה מבין אלה שיחלו
באיידס. אם היא לא תחלה בכלל, היא בטח תתגרש מבעלה שמכה אותה
כבר שנתיים. אם היא לא תתגרש ממנו, היא תרצח באכזריות ע"י בן-
זוגה שמייד אח"כ, סביר להניח, ישים קץ לחייו.

אולי חווה בכלל תפצע בפיגוע קשה במרכז ת"א, ואולי לא יהיה לה
המזל להיפצע בלבד. אולי היא תיקלע לתאונת דרכים נוראית, או
שאולי תחייה הרבה מתחת לקו העוני ותקפא למוות בלילה קר אחד.
מה שבטוח, שאם לא כל אלו, אז לבטח תחווה אונס אחד לפחות, ורוב
הסיכויים שיעשה את זה בחור שהיא הכירה. אם לא יאנסו אותה אז
בטחו ישדדו אותה באלימות, ואולי אפילו שניהם ביחד.

לפי הסטטיסטיקה חווה אמורה להתמכר בקרוב לסמים. אם לא לסמים אז
לאלכוהול. יש סיכויים גדולים שחווה תחלה במחלה נפשית כלשהי, או
לפחות תגלה שעברה התעללות מינית מצד קרוב משפחה. יש סיכוי רב
שבדיוק כשחווה תשב בתחנת האוטובוס, יעבור מחבל ויירה לעברה.
קיימת גם ההסתברות שחווה תהיה מעורבת בתאונת/ חטיפת מטוס.

אם חווה היא בין הגילאים 13-25 אולי גם יצא לה להיות אנורקסית
או בולמית.
בנוסף לכל הסיכויים האלה, לחווה יש סיכוי מאוד גדול לאבד אדם
הקרוב לה, לכל אחד מהנ"ל...

לחווה יש כל כך הרבה סיכויים, ובעצם אין לה כל כך הרבה סיכוי.
האם חווה תוכל לברוח מהסטטיסטיקה הנוראית?
האם לחווה יש את הסיכוי לא להיכלל בכל הסיכויים האלה, ולקבל את
הסיכוי למות באושר בגיל 90?  


חווה היא קרבן, כמוני וכמוך, של הסטטיסטיקה שהולכת וסוגרת
עלינו, ולא משאירה הרבה מקום...