[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נטשה אייזלר
/
מרד העבדים - פרק 2

אלוהים, זה שמנהיג את פשוטי העם, הנדרש לשלטון, לאמונה לחזון
אחרית הימים, על מנת שיוכל גם הוא לשלם מס הכנסה, טסט לאוטו
(וולבו סטיישן V70),  משכורת שמנה לגחמות המזכירה החדשה שלו
(לאה רבין), שוחד פה ושם לסוכנים שלו (אלה שדואגים שכל עם ועם
יקרא לו בשם אחר, מבלי שידעו כי מדובר בעצם באותו האלוהים
עצמו)...
הוא מסתכל מלמעלה, דרך חלון המשרד, מעשן סיגר קובני ומביט
בשעון הזהב שלו. כבר מאוחר, אשתו מחכה לו בבית.

הוא מודיע למזכירתו כי הוא יוצא ושתכין לו את המסמכים על גורלם
של יהודי אתיופיה למחר על השולחן. כשלאה אומרת בקול בוטח כי
יעל דיין כבר מחפשת אותו שבוע לגבי הנשים המוכות, הוא אומר לה
- נשים מוכות תמיד תהינה, אני חייב לפתור קודם כל את החיים של
הטפילים השחורים האלה, נשבר לי כבר מהאפסיות שלהם ומחוסר
היכולת שלהם להשתלב בחברה הישראלית.
לאה פותרת לעברו שהוא גזען, והוא מסב את ראשו מעבר לדלת העץ
הכבדה (המעוטרת בצדפים) ומחייך
- לאה'לה, מי שמאמין בי, הוא גזען מטיבו. אני לא יכול לערער
את ביטחונם של הבוחרים בי, את בטח יודעת את זה!....

הדלת נסגרת.
המעלית הוזמנה (היא קצת אחרה, היו פקקים בדרך)...
אלוהים נשען עם ראשו על משקוף פתח המעלית.

- סליחה? -  פונה אליו שליח עם מעטפה בידו....
- אתה אולי יכול לומר לי איפה המשרד של (הוא מביט על המעטפה) -
מר אלוהים שלנו?
- זה אני - פתר אלוהים - ואין לי כסף כרגע, תכנס למשרד, תגיד
למזכירה שלי שתוציא כסף מהקופה הקטנה.... ואל תשכח לתת לה
קבלה. תביא את המאפה. תודה.
(לעצמו) זאת היתה טעות שלי שיצרתי את השליחים טפשים כאלה.
אכלתי משהו לא טוב באותו היום, הראש שלי לא היה במקום וכבר
מאוחר מדי לתקן....
- או.קיי. תודה. יום טוב מר "שלנו"...
- יום טוב....שתהיה לי בריא..... (רק עוד אחד כזה אני צריך
ברשימות ה I-Tech עכשיו)

המעלית נפתחה. אלוהים פלט אנחה עמוקה ופתח את המעטפה בהבזק
עיניו. על נייר קרוע ממחברת שורות (בדף פוליו) התנסח כתב עצבני
ומפוחד, נשי משהו:

אלוהים יקר,
שמי "לי נמאס",  אני רווקה בת 29, חוגגת את יום הולדתי ה-30
בעוד כשבוע. אני מתנצלת שאני פונה אליך ישירות ולא דרך הכותל,
או בית הכנסת, פשוט נאמר לי שאם אני צריכה את שירותייך באופן
דחוף, עלי לכתוב ישירות אל משרדך. מכיוון שאין לי פרוטקציה,
ואינני בת של רב, אני מנצלת את שירותי המשרד שלך לטפל בענייני
בדחיפות.  
זה כבר 5 שנים שאין לי אף אחד, אני מודעת לכך שגם אתה לבד,
נכון - אבל לך יש לפחות סיבה. אתה מנהל את כל היקום, ואני? אני
בסך הכל יועצת השקעות בבנק העולמי. נכון, לא הגעתי לשם בכוחות
עצמי, אלא בעזרת החבר שלי לשעבר, אבל - נכון לעכשיו, אני
מרופדת בכסף, בחברים, ביוקרה, במכונית חדשה'ולכאורה - לא חסר
לי דבר. אבל אני מרגישה שאני מאבדת את שפיות הדעת שלי. כן,
פשוט כך.
קרה לך שנכנסת פעם למיטה קרה? ישבת פעם מול כל זוגות החברים/ות
שלך עשנת סיגריה ובהית, כך שרק קולות עמומים של צחוק ומלל
נשארו בזכרונך? האם אי פעם חשת כאב פתאומי וחד בבטן התחתונה
מימין?
האם הבטת במראה, ערום, חייכת לעצמך לשניה אחת - שנשארה תלויה
חיוורת באויר ונחתה על הרצפה מכח זעם הדלת הנטרקת אחריך? האם
אי פעם הרגשת כל כך מעושה בהבנה שהראת לחבריך שרצת להקיא את
סלט הנבטים ברוטב רוקפור מיד לאחר שנפרדתם?  קרה, שקמת בבוקר
יום שבת (נניח  שאתה לא מאלה ששומרים שבת)  ואף אחד לא התקשר
בלילה שעבר, חוץ מאמא שלך ששאלה אם הכל בסדר ומתי רואים אותך?

הנקודה היא, אלוהים אדירים, שאני לא מוצאת שום טעם בחיים שלי.
יש לי הכל ואין לי כלום. ותהיתי, אולי מתוך יומרנות, שאולי
תענה לי בשביל מה אני כאן. אני מבטיחה לא לגלות את זה לאף
אחד... אני מודעת לסיכון שאתה לוקח בלגלות את התשובה לשאלת
המליון דולר, ואני משוכנעת שזה נראה לך קצת מוגזם. אבל - לא
הגיע הזמן שתשחרר קצת חבל? נכון אני לא בן אדם מאמין...שמעתי
עליך מחברים... אבל אני חושבת שמגיעה לי קצת התחשבות בקטע הזה.
זה לא שאני הולכת לפרסם בעיתון, זה לא שאני רצה לספר לחבר'ה.
זה בשבילי....בשביל שיהיה לי עוד קצת כח להמשיך ולסחוב הלאה.
אתה לא תפסיד כלום - ואני ארוויח קצת שקט עד שאמות.
FACE IT אלוהים (אני מניחה שאתה מבין אנגלית), אני הרי לא
הולכת להתחתן או משהו כזה, ואני בטח אהיה אמא חד הורית נוראה,
ואני לא מתכוונת לסעוד את ההורים שלי או לתת כסף לאחים שלי. אז
מה נשאר לי בעולם הזה?

אני אשמח אם תוכל לענות לי בהקדם האפשרי, כי המצב פה למטה לא
מזהיר.

כתובתי רשומה למטה (וגם הטלפון שלי אם תרצה להתקשר).

אני אעריך כל תשובה, באשר היא.
בתודה מראש
לי נמאס
                                               מנהלת השקעות
ויועצת





<<
מרד העבדים-פרק 3
:אבה קלחה
מרד העבדים- פרק 1
:םדוקה קלחה >>




loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
עוד 1247
סלוגנים למנייק
!

שממית מונה את
ימיו האחרונים
של החבר של שלי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/2/02 16:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נטשה אייזלר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה