[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שושי וקסמן
/
פומפי

עמדתי מהצד יודעת איך ייתרחש הכל.
גלי האש בעבעו מתוך בטן האדמה, שלחו גיצים בוערים מתוך לוע ההר
על רקע הלילה ועשן אפור, מפוחם היתמר.
עמדתי שם וידעתי, אך מה יכולתי לעשות?
עם בוקר רבו הגיצים והלבה חמה, סמיכה ורותחת החלה מתגלגלת
במורדות ההר, עומדת להחריב להרוס.
פומפי עומדת להחרב! צעקתי. מולי המשיכו אנשי העיר במלאכתם.
הרוכל מכר את מרכולתו. שוטה העיר ישב במקומו הקבוע וליהג ונשים
יצאו בקבוצות לשוק עם סליהן.
פומפי נחרבת! שאגתי. אך הצעקה נבלעה במרחב הפתוח כמו היתה
איוושה חרישית.
העיר נראתה קרובה לעין אך לא הצלחתי להתיק את רגלי מהמקום בו
עמדתי.
גלי הלבה החלו מגיעים לעיר. אנשים מבוהלים החלו לרוץ לכיוונים
שונים. מנסים למצוא מקום מוגן. הרחק מהגלים השוטפים, הסוחפים
עימם כל צמח, כל בית, כל מרצפת רחוב.
עמדתי שם שותקת. כבר לא צועקת. כולם יודעים.
עם ערב חרבה כל העיר.
פליטים בודדים ומפויחים עברו לידי. נשאו אלי עיניים מאשימות.
מה יכולתי לעשות? שאלתי, פורשת את ידי לצדדים והם הסבו מבטם
והמשיכו.
ההר שקט ונרגע. העיר נקברה כולה תחת כיסוי האבן.
יכולתי לעשות דבר אך לא ידעתי מה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
חיים זה כמו
פרח
הנצח קיים אבל
רק בפלסטיק.

בוליביה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/2/02 15:15
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שושי וקסמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה