נתתי לעצמי דף ריק והתחלתי לכתוב
לכתוב ולכתוב ושם דבר לא יצא
המחק נגמר ונמאס כבר לחדד
גם להחליף דפים לא עזר
ניסיתי לכתוב על המחשב
אולי היא תצא לאויר העולם
אבל כלום...
הלכתי ברחובות העיר
אולי היא שם
מתבונן בחלונות הראווה
אולי היא למכירה
אולי...
ניסיתי לקנות כרטיס אבל במשרד המכירות...
אין אותה בשום מקום
אולי אני פשוט ארים ידיים ו... לא
המשכתי אולי היא בילדות שלי בגן הציבורי
וגם שם... ניסיתי לחבר את הפאזל
אבל הוא מורכב מיותר מידי חלקים
ועל הדף היא לא עולה
וזה לא שהיא גדולה ולא נכנסת
והיא גם לא קטנה שלא רואים אותה
היא פשוט שם ואתה לא יכול שלא לשים לב ובכל זאת...
ניסיתי שוב לתפוס אותה
אבל היא הייתה חלקה מידי
או אולי מחוספסת
אבל מה שהיא לא הייתה
לא יכלתי להכניס אותה לדף
רק במילה אחת
לא מובנת
ולא ברורה
ולא ידוע מי המציא אותה
אבל כולם יודעים להרגיש כשהיא שם
ואם אי פעם תמצאו אותה
תגידו לה שאני מחפש אותה
ושתקפוץ לבקר איזה יום או יומיים
כי גם אני בן אדם וגם לי מגיע לפעמים
להרגיש
אותה
את החום הבוער את הפרפרים שלפני ואחרי
את הלהבה הרוטטת את השפתיים הרכות
את הרגש האין סופי שהיא משרה
אהבה