1.
בלה בלה התחלה בלה בלה. אתם יודעים מה? אני מתחיל את הסיפור
שלי מהאמצע!
ובתור עונש על הלחץ שהפעלתם השמות יהיו מסובכים מדי ודומים כדי
שלא תוכלו לעקוב! פתאום אתם לא כאלה גברים מה? תלמדו לקח!

פופליגאמפ נכנס לבאר, הוא נדהם לגלות שהבר מאד חשוך, ולא רועש
כמו שניתן לצפות מבאר שיהיה. לאחר מספר שניות חשוכות עיניו
התרגלו לחושך והוא כמעט התפתה לצעוק בכל את הדבר היחיד שהיה
יכול לתאר את זה. הוא רצה לצעוק "באר מלא בזונות שמפנקות אנשים
מאד זקנים כשהן ערומות למחצה ושמאחורי הבאר יש מוזגות ערומות
שמגישות משקאות שנקראים בשמות שבדר כלל ניתנים למצבים שבהם
נמצאים אנשים כשהם עושים אנשים קטנים פוטנציאלים!" אבל הוא מנע
מעצמו לומר את זה כדי לא לפגוע בכבוד הנוכחים שאולי לא חשים
כמוהו ועלולים להיעלב.
בפינה המרוחקת הוא ראה אישה צעירה למדי בעלת גוף חטוב שגרם לא
להאמין שהיא מתאמת בקביעות באיזשהו סוג של כושר, כשהיא מענגת
גבר זקן ממנה פי שלוש כהוא זועק הקולי קולות מילים שנבלעות
בריפוד שכיסה את פניו שלאחר זמן מה נגלה לפופליגאמפ שהוא מחובר
בדרך זו או אחרת לפלג הגוף של האישה שבא איפשהו מתחת לראש
(הריפוד). בפינה הקרובה יותר מצד שמאל פופליגאמפ הבחין במשהו
מסקרן יותר, הסצנה נראתה לו דומה בהתחלה אבל נראה לו שמשהו
חסר, 2 דמויות היו שם, חזה חשוף גיחוכים כל עמום נבלע בחזה...

"מה חסר" הוא חשב לעצמו כשפתאום הוא הבין... כן, הוא הבין מה
היה חסר... הגבר.

הוא ניגש לבר.
"שלום" הוא אמר בכל מתון ומשועמם
"של..." אמרה המוזגת והתכופפה כדי לשלוף משהו מהבאר.
"לום" היא אמרה שהיא החזירה את הגוף החשוף שלה חזרה אל מעבר
לקו הבאר.
"לא קר לך?" הוא אמר תוך כדי שהוא מתעקש להשאיר את העיניים שלו
מאוזנות ומביטות בעיניים של המוזגת ולא מתחת להן.
"לא חם לך?" היא אמרה וצללה שום אל הבאר. כשהיא צפה שום היא
צעקה משהו שנשמע לו כמו קללה עד שהוא קלט שלמעשה זו הייתה קללה
רק שהכוונה הייתה לשם המשקה שנשלח בגלישה לאורך הבאר.
"לא, לא חם לי" הוא אמר, מנסה לישר שוב את מבטו ולא להזיע כדי
להישאר צודק שהרי ברור שהיה לו חם
"בינתיים" היא אמרה וצללה שוב. בשעה זו פופליגאמפ תהה למה היא
צוללת להכין משקאות כשאף אחד לא דורש אותם.
"למה את צוללת להכין משקאות כשאף אחד לא דורש אותם?" הוא שאל
אותה כשהיא צצה שוב.
"לקוחות קבועים, אתה יודע"
לפופליגאמפ נמאס מהשיחה הזאת, הוא הזמין משקה וקיווה שבפעם
הבאה שהוא יפגוש את המוזגת הזאת היא תהיה לבושה והוא יוכל
להזיז את הראש שלו במהלך השיחה. הוא התיישב במרכז הבאר ולגם
מהמשקה. ראשו פנה מאיזושהי סיבה לדלת הקדמית. הוא לא חיכה לאף
אחד, אבל הוא הסתכל לשם. אולי כדי לבדוק אילו אנשים נכנסים.
במשך כחצי שעה הוא צפה בגברים מכוערים מזלי ריר נכנסים בדלת,
זה אחרי זה מקבלים את המשקאות שלהם מבלי שיבקשו בכלל. הוא הבין
שלבאר מהסוג הזה נכנסים גברים מכוערים ומזלי ריר. הוא רצה לקום
כדי לצאת שלפתע נכנסה בדלת אישה גבוהה, יפה ולבושה. לרגע
התעוררה בו תקווה שכבתה שנזכר בפינת החדר חסרת הגבר.
לכן הוא החליט לקום בכל זאת קם והוא עשה את דרכו אל הדלת כשהוא
מחשב את צעדיו כך שעד שהוא יגיע לדלת האישה הזאת כבר לא תהיה
שם אבל התוכניות שלו השתבשו והאישה לא רק מיאנה לסור מדרכו היא
גם הביטה בו. פופליגאמפ לא נכנע הוא פסע בצד בטוח לכיוונה עד
שהיה מאוחר מדי: אף אחד מהם לא סר מדרכו של השני והם נפלו אל
הרצפה בלי רעש בכלל.
"מה אתה עושה?" היא הספיקה לזרוק מבין שפתיה עוד בזמן שהמרחק
בינה לבין הרצפה קטן בקצב מפחיד.
לאחר ששניהם עמדו על הרגליים הוא אמר לה...

הערה: תגידו לי, אתם לא קולטים שאני רציני?? אתם ממשיכים?
טוב, הופל'ה, מחקתי 10 שורות. עכשיו תירגעו או שאני ממש
מתעצבן

הם נפרדו. פופליגאמפ חשב לעצמו איך הא יכל להרשות לעצמו ליפול
לפח הזה. הוא לא למד לקח? עכשיו הוא כן, בפעם הבאה, הוא הולך
ישר לגן הציבורית.

2.
פופליגאמפ החליט שחיי ברווקות הם לא בשבילו, אבל פופליגאמפ ידע
שהוא לא הולך להתחתן בקרוב אז הוא החליט שלמרות הכל חיי
הרווקות הם לא רק בשבילו, אלה הוא בשבילם. פופליגאמפ החליט
שהוא הרווק הכי רווק ושכל מה שרווק ברווקים הוא רווק יותר!
יום אביבי קריר בחוץ והשמיים לא בהירים כמו שהייתם מצפים מיום
אביב קריר, ולכן פופליגאמפ החליט שהפעם הוא הולך ישר לגן
הציבורי.
למרות הדעה הרווחת פופליגאמפ הוא כן איש רגיל ולכן בדרך לגן
הוא נתקף ע"י שעמום אכזרי ששיתק אותו למקום בכאבים איומים. הוא
נאלץ לבעוט באבנים כל הדרך לגן ובכך לבגוד במסורת האנטי האלימה
שאהב כל כך, אבל הוא התגבר.
הגן בציבורי, במוחו של פופליגאמפ הוא תואר פחות או יותר כך:
"זה המקום שבו בהתחלה שמו כמה ספסלים ואז כדי שלא ישעמם למי
שרוצה לשבת עליהם מרחו עליהם צירבוני יונים. אבל מלאי
הצירבונים של העירייה הראה סימני חולשה איומים לכן החליטו
לבנות מעל לספסלים עצים שמושכים יונים. כעת נוצרה הבעיה של
אנשים שרכבו על אופניים שלא הצליחו לעצור והיו נתקעים בעצים,
אז שתלו דשא שיאט את הרוכבים."  
כשהגיע לגן הוא התיישב על הספסל ונשאר שם, הוא הרגיש מאד רווק
כשישב בין הזקנים מאכלי היונים. הזקנים גרמו לו להוסיף פסקה
לתיאור של הגן שנוגעת בהעסקה שלהם ע"י העירייה כדי לשמור על
היונים חיות. פופליגאמפ היה גאה בתיאור שלו והתיאור היה גאה
פופליגאמפ כיאה לשני רווקים רווקיים מאד, שכן התיאור הה רווק
כי אין תיאורים נקבות.
כעת שהגיעה שעת הבוקר לסיומה קם פופליגאמפ והחל לצעוד חזרה אל
ביתו כשהוא בועט באבנים כי מתרגלים לעניין הזה של אלימות וזה
נהיה כיף.
הוא ישן שנת צהריים קלילה והתעורר.
עכשיו כשהוא רווק הוא צריך למצוא משהו רווקי לעשות, הוא יצא
לרחוב והתנהג כמו רווק:
1. הוא הלך מוזר כמה שיכל בדרך שתראה כמה שפחות מוזרה לאנשים
מוזרים שמנסים להראות לא מוזרים כדי שאנשים מוזרים שמתנהגים
מוזר כדי שיחשבו הם לא מוזרים יחשבו שהאנשים שמתנהגים מוזר
מוזרים בצורה נחמדה.
2. הוא הרים גבה אחת הכי גבוה שהוא יכול כדי שהמצח שלו יראה
עקום כדי שהשיער שלו יראה ישר ונשים יחשבו שהוא מגניב והוא
יוכל להוכיח להן שהן צודקות.
זה לא עבד והוא הלך לגן הציבורי לנוח. הוא נרדם בגן הציבורי
וחלם על נמלים תותחים ובננות.
הערה: אני לא מפרט כדי לא להביך אנשים שאין להם שיניים ויש
להם כלב עם 3 רגליים
הוא התעורר.
גם היא התעוררה
היא התעוררה?
מי התעוררה? ולמה היא לובשת כלום
הערה: עכשיו כמו שכבר עשיתי פעם אני מוסיף חומר קריאה כדי
ליצור אפקט "פרסומות" כמו שאני נוהג לקרוא לו. המטרה היא ליצור
מתח, אני לא רוצה שתדעו את התשובה לשאלה מהר אז אני תוקע משהו
באמצע כדי שתמתחו, זה כבר כמעט מספיק ארוך אני רק אגלה לכם את
הסוף של הסיפור - סתם!
טוב תמשיכו
למה היא לא לבשת כלום בגן הציבורי ליד הבנאדם הזה שהוא לא
מכיר על הספסל שממול? ולמה הברנש ערום?
אהה... הבנתם?, יופי.

3.
הוא קם ביקש והתקרב לזוג הנבוך כדי לבקש סליחה כשהוא הבין שחוץ
מהעובדה שהם לא רוצים את הסליחה שלו הוא גם לא חייב להם אותה.
הוא עצר, הסתובב והתחיל ללכת לכיוון אחר. הוא עדיין היה מנומנם
אז לא היה לא ברור לאן הוא הולך אבל הוא ידע שעד שהוא יגיע לשם
זה לא ממש יעניין אותו והוא יתמודד עם זה כשהוא יגיע.
אז הוא פגש איזו בחורה שהייתה שייכת לאיזה אירגון סודי ולקח
אותה הביתה. לא חדשות גדולות, אפשר להמשיך?

4.
פה יש פרק 4 שצונזר כי הוא כל כך טוב שלא הרגתי צורך לחלוק
אותו אתכם4.

5.
"אז איפה אמרת שאת עובדת?"
"במקום סודי מאד מאד"
"אוו, שם... שמעתי שמייצרים שם אחלה נייר טואלט"
"גם זה, וסביר מאד שאני אהרוג אותך יום אחד, כנראה בקרוב כדי
להיות עם גבר אחר"
"אאא... זה בסדר מבחנתי אם את רוצה..."

אחרי שאתה נותן לאנשים אישור לבגוד בך אתה תדהם לראות באיזו
מהירות הם יעשו את זה.

פופליגאמפ התעורר, או יותר נכון, לא התעורר מת ביום שאחרי, הוא
גילה שלהיות מת זה משעמם מאד בהתחלה. אחרי שהמשטרה באה והתחילה
להזיז דברים לשבור זכוכיות ולצעוק נהיה מעניין יותר. אז הגיעו
כמה שוטרים שמנים והתחילו לדבר בשקט. הם היו החוקרים. הם דיברו
עם הרבה אנשים בשקט. מאוחר יותר לקחו אותו משם למשטרה, אחרי
כמה ימים במקרר הוציאו אותו וסופסוף קברו אותו.
"שלום, פיששש... אתה כבר לא טרי כל כך"
"כן, אני מת כבר כמה ימים. מי אתה?"
"אני מלאך"
"גם אני?"
"מאיפה אני יודע? לך דבר עם אלוהים אם אתה רוצה פרטים. אני אף
פעם לא דברתי איתו. לא אכפת לי מה אני עושה כאן זה לא עקרוני,
אני סתם כאן."

הוא הגיע לדלת גדולה מאד שכתוב עליה בגדול: "פעם היה כאן משפט
חכם, עכשיו זה מקום ריק ואתה יכול רק לדמיין את החוכמה שהיית
מרוויח אם היית מת יותר מוקדם"
בקטן היה כתוב: "אלוהים תיווך בע"מ".
"שלום, אני פופליגאמפ באתי להתלונן שאני מת ושיש לי שם מוזר"
"מממ... טוב, נעים מאד, ה'. השם זה לא בעיה, מהיום קוראים לך
אריק. בעניין המוות... זה די בילתי הפיך, אבל אני יכול לעזור
לך להשתקם."
"כאילו תיווך?"
"פשוט תיווך, רק שאלון קצר"
"טוב"
"איזה צבע אתה מעדיף? לבן או גוונים של אדום?" - "אדום"
"איזה מזג אוויר אתה אוהב יותר? קיץ לוהט או אביב?" - "אביב"
"אתה מעדיף שכנה זקנה ונדבנית או צעירה חושפנית ושקרנית?" -
"צעירה"
"אתה נוסע באדום?" - "לא"
"תראה אריק, אתה בעייתי, יצאתי מתאים לשני סוגי המגורים שלנו,
ואנחנו לא יודעים בדיוק מה לעשות. תן לי להתייעץ עם הסגן שלי
כאן, לוצי"

הוא הרים את הטלפון וחייג 555-666 (555 זה חובה).
"הלו לוצי?... כן, הוא חצי חצי.... להחזיר ולהגיד שהסחורה
פגומה?... לנתק מהעולם? איפה שלא יאמינו?.... אהה... כן....
כן.... טוב, תודה... ביי... ביי"
קליק, הוא ניתק.

6.
" אריק, אנחנו שולחים אותך חזרה לעולם."
"כאילו לחיות?"
"פשוט לחיות, יש רק קאץ' קטן"
"מה? אנחנו לא רוצים שתדבר על מה שהולך כאן למט... אא...
למעלה, אבל אנחנו לא סומכים עליך אז נשים אותך בבית משוגעים"
"אהה... יופי"

7.
"אהההההההההההההההההההההההה!
הציפור! הציפור!
היא ירוקה!"




חלקם בטח כבר מכירים את ההמשך, מי שלא שיקרא את "אהההה!"