לא הרבה אנשים ראו את מה שאני ראיתי.

את הסוף למלחמות ואת תחילת השלום,
איך נכה מתחיל לרוץ,
איך נעלם זיהום האוויר,
איך מעורפל הופך לבהיר,
איך המובטלים מתחילים לעבוד,
איך העוורים רואים והחירשים שומעים,
איך כל העניים מקבלים מבוקשם,
איך אוטיסטים מקבלים תואר דוקטור,
איך השחיתות הופכת לרווח,
איך מסתיים הטרור ואין משרתים,
איך רוצחים משנים פרצופם, גנבים מחליפים עבודה,
ובית כלא, הוא מושג שלא היה ולא נברא מעולם,
איך החושך הופך לאור,
איך מלוכלך הופך טהור,
איך מכות הופכות לדיבור,
איך מתאחה כל לב שבור,
איך מתפרקים צבאות העולם,
ואיך כבר לא שומעים סירנות של משטרה ברחוב,
איך לכל הכלבים יש בית חם,
איך כבר לא כואב לילד שנפל,
איך חולה מבריא בשנתו,
איך בחדשות לא מדברים אפילו על נושא כאוב אחד,
איך לא נובל אף פרח נחמד,
איך מסתיים הרוע,
ואיך אף אחד, אפילו בזבוב אינו מוכן לפגוע,
איך השקרים מסתיימים ברגע,
איך חסרי הבית מקבלים קורת גג,
איך הנשק נזרק לפח ,
וכל מה שנשאר, הוא סכין מטבח,
איך הרצון לשליטה נגמר,
איך תאונות הדרכים נעלמות מנייר, העיתון,
איך בתי משפט נסגרים,
איך כולם חברים,
וכולם בני אדם.

אני ראיתי את מה שאף אחד אחר לא ראה,
את הסוף למלחמות, ותחילת השלום,
אבל שוב... זה היה רק חלום.