ברטה כץ / טינקרבל |
התארחת בארצות השמיים שלי
ואבק איבריי בך קסם, מטונף
וזחוח, שכוח, זמן מכונף.
את, שממני הבלחת בתנופה
של טוהר וכוח, ילדות יחפה
בגמישות החושים, חצופה ויפה,
תעתעת בנפשי אשליית תעופה.
את, שקרמת בי מאור וגצים,
זיקוקייך החרמת אל אשפת החצים,
אל הילת להבך השיבות לנדנה
והבאת אל ארצי את בשורת חורבנה.
את, שטבעת באיי נצחייך,
תבעת להפליג אל יבשת חייך...
ונותרתי קטנה, עמומה, מהבהבת
כישוף אחרון: אהבה נכזבת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|