ובדמדומי הליל בדמדומי החשיכה,
נערה צעירה את תינוקה ילדה.
והוא כמו שלג צחור,
והוא כמו שיח יחיד על גבעה,
לבדו נמצא.
אמו עודנה צעירה,
במכואבי הלידה לא עמדה.
לבדו בלילה השקט והנורא,
בוכה הוא, בוכה וללא תושייה.
תינוק קטן בעולם האכזר,
וכבר אין מה לומר...
תינוק קטן בוכה וכואב,
נפשו גוססת חולה.
אינו מבין מה קורה,
מה קרה.
והחושך הקר, עוטף אותו
ועוטף, ולבסוף נפשו פרחה לה.
את אמו מצא,
את אמו בעולם הדממה,
כי חייו נוצרו לשווא...... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.