מגי שגיב / בבית הישן |
בקומתו הנמוכה פסנתר הכנף המסדרונות
והחדרים כולם תלויים בצפיפות על חדר מדרגות.
בואי, נעבור דרך דלת אחרת נדליק את כל המנורות.
נקרע את כיסוי התמונה שרצינו נתחיל לחיות בדחיפות.
כשתשבי לפני בתנוחה של מדונה אפרוט בך סערת ניגונים
בגל מזדמן של הפקרות ללא שובע
יתעופפו אנחות דרך חרכי התריסים.
בבוקר, מהגזוזטרא תשקיפי,
דמעות שנפלו תנערי כפירורים
ידך המונפת תחבוט מונוטונית
כל כתמי
ז ז
י י
כ כ
ר ר
ו ו
נ נ
ו ו
ת ת
בהירים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|