נוסע אני בדרכי אל האי-ודאות,חברי לנסיעה הם שלושה ואחת
ברקע נשמע מטיף מקצועי
סימני הצוליזציה היחידים בסביבה הם: אורות המכוניות ההולכות,
הכביש, התמרורים, והירח.
פה ושם רואים בין ההרים סימני אנושות.
והמטיף,שיפסיק כבר!
לפני יושבת גברת "אסור לגעת" גם לא עם העין
עוד לא דיברתי עם חברי למסע
שקט באויר,והמטיף בשלו כאילו מקניט אותי ואומר "זה מה שאתה
צריך לשלם תמורת המסע"
מרגיש אני את הנסיעה.
מי היה מאמין שלפני דקות ספורות עמדתי חסר אונים בתחנת
מעבר...
הנה! "הצוליזציה הגדולה" נראת לעין והמטיף מתרגש וצועק!
כאן מסתים מסעי הקצר והקודר
משפט אחד ועשר שניות...