אינדיגו בלו / מכה, מכה, וכמו שיר |
כשהצמרמורת היא רק פלומת הגוף מתנשבת ברוח הדברים
האינך יכולה להסיט משמורותיך
מה נדמה לך שאת רואה
כשחוד המטוטלת נעוץ בתוך הקרנית העכורה
האם זכרון מתאחה כמו פצע
ומה את צורבת באש כבויה
כשהתנועה המדויקת שפיתלה אותו
מהודקת בכוח בין שינייך
והיא הסכין לשסף בה את מעטפת געגועיך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|