שתיים עשרה בלילה. תל-אביב. משעמם לו. הוא יורד לסופרמרקט שליד
הבית שלו וקונה קוטג' ולחם. לחם קל, בגלל הכרס שהתחילה לצמוח
לו בשבוע שעבר. בסופר הוא פוגש מישהי חמודה עם טרנינג של היינס
וחולצת בטן צהובה. הם מדברים קצת ומגיעים למסקנה שלעשות את זה
על קופה יכול להיות נחמד. הם הולכים לקופה הצדדית, זו של ה-עד
8 מוצרים ומיישמים את התוכנית. אחרי חצי שעה הם מסכמים שבאמת
היה ממש נחמד ונפרדים לשלום זה מזה.

  הוא עולה הביתה. אחרי 10 דקות הוא מסיים את כל הלחם
והקוטג'. שוב משעמם לו. הוא יורד לטייל עם הכלב שלו. בדרך הם
פוגשים מישהי מטיילת עם הכלבה שלה. כמה שהן דומות, הוא חושב
בראש. הכלבים נמשכים זה לזו. הם מדברים ומחליטים שזה יהיה נחמד
לנסות לחקות את הכלבים. אחרי חצי שעה הם מסכמים שבאמת היה
נחמד. הם נפרדים והוא ממשיך בדרכו.

  הוא עובר בפארק. יש שם קבוצת צעירים שעושים מדיטציה.
המדריכה מביטה בו. הם מתחילים לדבר והיא מדגימה לו איך עושים
את זה אצל אנשים שמחוברים לרוחניות שלהם. אחרי 40 דקות הוא
מסכם שבאמת, היה נחמד מאד, ואולי גם הוא יהפך לקצת רוחני ביום
מן הימים.

  הוא חוזר הביתה ומחכה למעלית. לידו עומדת השכנה מהקומה
מתחתיו, זו שהוא תמיד לוקח ממנה ביצים ואף פעם לא מחזיר.
המעלית מגיעה. הם עולים בה יחד ומגיעים להחלטה שבמקום שיחזיר
לה את הביצים, היא תבדוק את מצב הביצים שלו. הוא לוחץ על כפתור
"עצור" במעלית והם עושים את זה שם, תקועים בין הקומה השלישית
לרביעית. אחרי 20 דקות הם מסכמים שהיה נחמד והוא כבר לא חייב
לה כלום. הם לוחצים על כפתור השחרור במעלית ומגיעים איש איש
לקומתו.

  הוא נכנס הביתה, קצת מותש. הוא מביט על השעון ורואה שכבר שש
בבוקר. הוא נכנס למיטה והולך לישון. עוד לילה עבר.