New Stage - Go To Main Page

משה אלוש
/
קופנהאגן

את המעגן של קופנהאגן. הספינות עטורות תרני הנחושת, הסיפון
המוזהב, הירכתיים משובצות אבני הברקת. מכאן יוצאות מעבורות
למאלמו העיר השכנה. הגשר עולה ושריקות עליזות נשמעות. שריקות
של דנים טובי-לב (יושבי קבע של בתי הקפה והמסעדות הפזורות
לאורך השדרה הסמוכה הנלבבת) ושריקות של מעבורת שבשל ספניה כל
כולה רוח טובה.

קופנהאגן, קופנהאגן.

את אניטה היפה בנשים. אותה אהבתי יותר מכל הנשים. הכי הרבה
שאפשר לאהוב לאישה.

אניטה, אניטה.

את האגמים של קופנהאגן. התום והטוהר של הברבורים.

קופנהאגן, קופנהאגן.

את הבתים הצהובים, התכולים, האדומים, הסגולים, הורודים. אחרי
הליכה של שעות במדרחוב שאין חלקת אדמה קסומה ממנו.

אניטה, אניטה.

את אניטה זהובת השיער. הזכה. השרלילית.
 
אניטה, אניטה.

את קופנהאגן העזובה, הבוכיה. גן העדן האבוד. איכה ישבה בדד?

אניטה, אניטה.

את קופנהאגן הנוגה והענוגה. קופנהאגן.

אניטה, אניטה.

אניטה, אניטה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 25/2/02 17:33
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
משה אלוש

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה