קרעים של חולצת פשתן סגולה לא תרקום לי מיתה טובה יותר,
קפלים של מחצלות כותנה לא ירננו שירים של חרקי תשעה באב,
לא יהיה דבר שלא יהיה שופר או עגלה או מרכבה רושפת גיצי פחם,
לא יהיו כנפי השמיים שיירבצו בנאות עליון קיתוני איבה ידף
זעמם

  ארובות שאין להם תחתית ואת פי-הארובה לא יוצא עשן,
  עננים שהם תרכובות מנצחות של רגשות חסד וגבורה מוגזמים,
  כרובי בלונד ובת-צחוק נלבבת ושובבה תלויה על שפתם,
  דוהרים הסוסים, איש לא יגף מאוצם, רודפים הם את
  לוע ברית החמלה

האיילים רגליהם משכלים ופותחים במירוץ אל החמה היוקדת
יצוץ עשב השדה, מדושני עונג הארנבונים והנברנים, הודפים
הם את כל אשר דרך העפר יסולל לדרך חתחתים של זפת יצוקה
חלומות של עשירים, הזיות של נביאים

אני הנחשלות, עד סוף הימים