אני מבהיר את עצמי טוב מידי בשביל לטעון שלא מבינים אותי

אני חרד כי אני טיפש.
אני מהסס כעת כדי שיהיה לי על מה להתאכזב לאחר מכן.
אני מתבייש עכשיו כדי שיהיה לי על מה להצטער אחר כך.

כדי שיהיה לי על מה להצטער לאחר מכן,
כדי שיהיה לי על מה להצטער לאחר מכן.

לא יודע, יש לי כל מיני תחושות מוזרות ביחס ליצירות שלי.
אני חושב ששירים שלי הם בנים לא רצויים -
שנולדו כתוצאה מזיון עם רוח הקודש,
ושמסות שלי הן בנות לא רצויות -
שנולדו כתוצאה מזיון עם מאריה הבתולה -
ואני, ואני חושב שהאשכים שלי פשוט נפלאים - פשוט נפלאים!
אז למה זה כולם לאושר שואפים?
זה בגלל שאין להם משהו טוב יותר לעשות, כנראה ואולי בכלל
מוטב לחיות באשפות מאשר לא לחיות?
הגידו לי אזרחי אתונה היקרים: יש למישהו בעיה עם זה?