ביום שישי רגיל אצלנו יושבים כמה חברה אני מוסא יוסי ויניב בגן
פטל.
אין אצלנו ממש הרבה נרגילה קטנה וחביבה ומידי פעם איזו פיצה
טובה
לא הרבה אבל מחמם.
אצלנו נהוג שמי שמביא את הנרגילה יכין את הראש כי בדרך כלל הוא
הכי מבין אבל מה לעשות עכשיו חורף ומוסא לא יכל לבוא כי היה
אצל הרופא(מוזר אנחנו תמיד יושבים בגן בערב).
בכל מקרה קפצתי למוסא לקחתי את הנרגילה וישבנו בגן.
מוסא הבטיח לבוא בהמשך אבל זה לא חשוב.
אחרי שהגענו לגן וסידרנו את הנרגילה  התחלתי להכין ראש
יאללה הכל טוב ויפה מתחילים לעשן מזמינים פיצה טובה
ומוסא מגיע.
אנחנו קמים אליו שואלים לשלומו אבל מוסא בשלו רואה את הראש
שהכנתי ונכנס לקריז שרואים רק אצל מי שלקח חמישים שנה
אקסטזי(ושרד)
מוסא משתולל זורק את הראש ומתחיל בצעקות:
"למה לא חיכיתם????"
"מי הכין את הראש??"
"מה זו הפיצה המסריחה הזו???"
פתאום לא שלטתי בעצמי ונתתי למוסא סטירה.
חצי דקה שקט לא ברור ואחריו אמרתי
בשקט
בפחד
סליחה מוסא
מוסא מניח יד על הלחי ומביט בי
מסתכל בידו ומביט בי
הוא בא להגיד משהו אבל לא הקשבתי לו ומיד צעקתי
(השעה שלוש בלילה כן)
מה יש לך???
מה אתה רוצה????
אני לא מבין מה רע בראש שהכנתי !!!
אתה ממש מתחיל לעצבן עם זה!!!!

מוסא חיכה חמש דקות כדי שהשכנים יגמרו לצעוק עלינו
הוא הסתכל עלינו עם חיוך ואמר:
"אין שום בעיה סתם היה לי משעמם".
שוב השקט(מתחיל לעצבן לא???)
ואז בצחוק אדיר אנחנו נשפכים מצחוק עד שמגיע המשטרה ומפנה
אותנו.
בדרך חזרה הביתה שאלתי את מוסא איך היה אצל הרופא.
מוסא הסתכל לי בעיניים עם חיוך של רוצח מטורף ואמר:
"היה משהו בן זונה. אני לא חולה אבל קיבלתי שבוע חופש סתם"
הגעתי הבייתה נכנסתי למיטה וברחוב שמעתי את הצחוק המטורף של
מוסא עד שנרדמתי.