אריק בויקיס / פעם |
ילדי האושר שותים ממימי רעל הדמעות.
ערוצים מתחלפים,
משתנים ונעלמים בשרשרת חולנית של טירוף משמים.
סמי הזיה וסמי הזויים,
מותחים את החבל הדק בין חיים למוות לחיים אחרים.
ליצני החצר, המזל והטוהר, נעלמים בים אדום מבעבע בסערת רגשות.
סימני חיים נעלמים והכל בגללך ולמענך.
כמה שלא ננסה לא נבין והשעון נעצר מלכת...
ברוך השם, ברוך המקום
וברוכה המציאות הקוטלת בניה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|