לגור בחור זה מבאס ת'תחת. רק מי שגר בחור יכול ממש לדעת איזה
הרגשה מסריחה זאת.
כשאתה אומר איפה אתה גר התגובה שאתה מקבל תוך שניה זה
"איפה?".
זה מתחיל מהתקופה שאתה נער. מגיע יום שישי, אין לך רשיון וכל
מה שאתה רוצה זה לצאת עם החברים שלך לאיזה דיסקוטק מעפן
באיזור.
היציאה הזאת עולה לך איזה 150 שקל כשחצי מזה זה המוניות והנהג
תמיד שואל איך להגיע אליך.
אח"כ הצבא. לתפוס טרמפים בשביל החור שאתה קורא לו בית זה משימה
כמעט בלתי אפשרית.
חצי מהשבת נמרחת לך בדרך הביתה.
שלא נדבר על חברה. אלא אם כן התמזל מזלך ומצאת חברה שגרה בחור
שאתה גר בו פחות או יותר אכלת אותה. הגעת למצב שכדי לראות אותה
אתה צריך להיות לישון אצלה או היא אצלך כבר מההתחלה של הקשר.
ההורים שלה מטרפדים את העניין עוד לפני שהוא מתחיל. בכלל יש את
הקטע הזה של לישון אצל אנשים. זה קטע מעפן. האמת אני שונא
לישון אצל אנשים אחרים. כל אחד אוהב את המיטה שלו. את המקלחת
שלו והכי חשוב את המקרר שלו.
אבל אין מה לעשות כשאתה גר בחור אותה המציאות מחייבת אותך
לישון אצל אנשים אחרים. המפתח לזה הוא להיות נחמד להורים של
חברים שלך כדי שנוכחותך לא תפריע. זה כולל להחמיא לאמא של חבר
שלך על הקציצות הכי מגעילות שאכלת אי פעם. המגדילים לעשות
מבקשים את המתכון.
בשלב מסוים אתה עושה רשיון נהיגה.
ברוב המקרים ילדי החור יוצאים ממצבם העגום בשלב הזה. אבל יכול
להיות מצב שלהורים שלך אין אוטו או שהם לא נותנים לך לנהוג.
אני הבאתי כמה מכוניות לבית הקברות ולכן לא נותנים לי לנהוג.
אני תקוע פה ויש לי שתי אופציות.
או לעבוד ולעבור לגור באיזה דירה שכורה ומעופשת בעיר הגדולה,
או לעבוד ולקנות אוטו.
בקיצור אני רק יכול לתת מוסר השכל אחד למי שהתחתן וחושב איפה
לקנות בית כדי לגדל את ילדיו.
אם אומרים לך לעבור לאיזה מקום קטן ושקט עם גינה וכלב ופרחים
בגינה כי שם זה המקום הכי טוב לגדל ילדים זה בולשיט.
בשבילך אמנם זה יהיה הכי טוב כי אתה תהנה מהשקט של החור ומצד
שני יהיה לך איך לצאת ממנו מתי שתרצה. אבל הילדים שלך... הם
יגדלו עם תסכולים ובעיות חברתיות.
תעשה להם טובה, תמצא רחוב עמוס, עם עשן ממכוניות ומדרכה שחורה
מרוב שדורכים עליה, הרבה אוטובוסים ומוניות, ותקנה שם דירה.
אז נכון, לא תקום בבוקר למשמע ציפורים מצייצות בבוקר, ולא תגור
בבית מרווח עם גינה, ואולי תעלה כמה מדרגות כל יום. אבל דבר
אחד יהיה לילדים שלך.
חיים.