למשורר אין גאוה של אמן.
כשהיצירה מושלמת,
הוא מביט בה
וחש דקירה קלה או חדה
בלב או בבטן.
למשורר אין גאוה של אמן.
כשהיצירה גמורה,
עוד משהו מסתים
טוב או רע,
בכל מקרה הוא הסתים -
אז כבר לא נורא.
כשהמשורר מסים יצירה
משהו חדש מתחיל
כמו דף לבן
והוא יכול לישון בנחת
אבל אין לו גאוה של אמן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.