עמית וינדר / עד הסוף |
דרך חריץ או סדק בקיר
ותראי אותי, את סדר היום שלי.
אני רוצה שתגעי בבדידות שלי,
דרך מילים או דרך הגוף
ותרגישי אותי, את היצר שבי.
אני רוצה שתקשיבי לשקט שבי,
דרך השכל או דרך השיר
ותדעי אותי עד הסוף
שלי או שלך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|