כל יום, כל היום, עד שאני הולכת לישון הוא מחכה לי...
נמצא לו, ורדרד ותמים, בתוך ארגז כלי המיטה שלי.
מעל הכרית, ליד הפיז'מה. מחייך את החיוך הדבילי שלא יורד
מפרצופו לשניה. מחכה בשקיקה לשעה 22:00 בלילה, שאפשוט את בגדי,
אכנס לאמבטיה ארוכה, והוא יוכל לשמוע את זרם המים נוגע ומלטף
אותי. יוכל לשמוע אותי מתענגת על המים הרותחים, מהולים בשמן
קוקוס.
ידמיין איך אני מלטפת פטמותי, כשלבסוף הן מתקשות. אט אט יורדת
עד שמגיעה לאיבר מיני. מגבירה את הדיסקמן, ומחייכת חיוך של
עונג. משפשפת קלות את הדגדגן, ומרגישה אותו מתנפח באצבעותי.
הכל כבר רטוב, ואני יכולה לדחוף כמה אצבעות שרק ארצה. אז, כולי
מגורה, אשטוף את הסבון מגופי, אתנגב ואכנס לחדרי, מכוסה רק
בחלוק הסטאן הסגול שלי.
אוציא אותו מהארגז, ואתן לו להריח את ריח גופי. מתוק של קוקוס,
עם קצת ריחות חריפים של בחורה חרמנית. הוא יודע שכשאני עוצמת
את עיניי, אני מדמיינת אותך, ואת לשונך החמימה עוברת על כל
חלקי גופי, אבל לו זה לא משנה. הוא נאמן, נמצא שם כל לילה. גם
בלילות שאתה מוצא לנכון להחליף אותי באיזה תמימה שמחזירה לך
אהבה.
אז מה אם אני מעט אפטית, וטוב לי כשאנחנו רק מזדיינים?
לפעמים אתה צריך להבין את שפת גופי ולדעת שאני אוהבת, גם בלי
מילים.
הוא מבין. הוא יודע. הוא שותק. לא מעיק, לא מבקש רגשות חזרה.
הוא יודע שאני מעריכה את נאמנותו, ויותר מכל, מעריכה את יכולתו
להבין שאני נהנית גם להיות עם אחרים. הוא נוגע בי, עדין עדין,
כמעט כמו שאתה יודע, ותמיד, כל לילה אני צריכה להדריך אותו
מחדש. איפה הנקודות שהכי עושות לי את זה. לא נורא. לא איכפת
לי. אני נהנית ללמד. אתה יודע את זה.
את כל הקאמה סוטרה למדנו יחד. כשברוב המקרים היה לי פור עליך.
אז נהניתי מתפקיד המורה. זה גם נתן לי יכולת שליטה.
מה אני אעשה שברגשות אני לא שולטת? הרגש שלי אומר לזרום. אם
אתה לא יודע לזרום, זה כבר לא אשמתי. אני צריכה שתבין שאני
נהנית שבחורים נוגעים בי. ולא רק כשאתה.
הוא מבין את זה. הוא גם מבין אם יש לילות בהם נמאס לי לגעת
בעצמי, ואין לי חשק להדריך אותו. אז הוא סתם שוכב לידי, מחבק
אותי, ולא דורש מילות אהבה. הוא יודע. יום, יומיים, אולי שבוע,
וגופי יתן לו אהבה.
ורק נשימותיי מספיקות לו. דובי נאמן.
בשבילך, הנשימות שלי הן כח להמשיך ולהתעלל בי. להמשיך כרגיל,
להשאיר אותי במקום. כל עוד אני נושמת, משמע אני אוהבת. ואתה
נהנה לדעת את זה. נהנה להשתמש בזה כנגדי. כך לא מתנהג אדם
שאוהב.
אדם שאוהב ירצה שאהיה מאושרת. ואם אתה יודע שאני לא יכולה
להיות מאושרת רק איתך, תן לי מרחב מחייה. אם אתה בטוח בעצמך,
תוכיח לי. זה לא כל כך הרבה לבקש.
אני יודעת שהוא היה מבין. אבל הוא לא היה מבקש. הוא ימשיך
לחכות לי, גם כשאהיה בת 45, ועורי יזקין. הוא עדיין ידע ללכת
אחר הוראותיי.
ובך קשה לי לשלוט. רק במיטה אני מצליחה. אולי בגלל זה אני
מעדיפה להשאיר את הקשר שלנו שם...