שרון ליפז / הצהרת עצמאות |
מתכרבלת בעגמומיות.
ולפתע - הם שם.
כל הזמן.
קדומים, עקשנים.
בוחנת אותם בסלידה, בפליאה,
כמו ילד קטן שבוחן צואתו.
בולשת אחריהם, בכר, בבית השחי, בבגדים,
בשירותים, בפד שבתחתונים.
מתפעלת מההצהרה הבוטה, הגאה, האמיצה,
של הגוף.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|