[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כמה מוזר שאותו הבנאדם שכ"כ אהבתי וכ"כ סבלתי כי לא יכלתי
להגיד לו כלום - אני כבר לא חשה דבר כלפיו...
כמה מוזר שאנשים שתמיד חשבתי שהם שונאים אותי - אני מדברת איתם
כיום כאילו הם חברים טובים שלי.
כמה מוזר שלפעמים אני בכלל לא יודעת מה אני רוצה.
כמה מוזר שפתאום הדמעות יוצאות - סתם, בלי סיבה.
כמה מוזר שאני מחייכת לעצמי או צוחקת בטירוף, ו... אין סיבה.
כמה מוזר שלא לכל דבר יש סיבה.
כמה מוזר שאני מוקפת חברים ועדיין מרגישה לבד...
כמה מוזר שאני אוהבת בנאדם, אך לא רוצה בכך.
כמה מוזר שלפעמים סתם לא בא לי לעשות כלום.
כמה מוזר שהנוסטלגיות הרעות חוזרות אליי, ולא יוצאות.
כמה מוזרים החיים האלו... אני עדיין מנסה להבין אותם.
כמה מוזרים האנשים המוזרים האלו, ועם זאת, כ"כ חכמים.
כמה ל-א מוזר אם הייתי מתאבדת...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יהיה לנו בית עם
גדר לבנה, דשא
ירוק, כלב חום
ושלושה סלוגנים
-שניים מצחיקים
ובת.








אביה האיום חושף
את תוכניותיו
לעתיד.


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/2/02 22:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עצב פנימי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה