כשנגמרות לי המילים ונשארות רק הנשימות
הלחות והמיוזעות של החיים
הטיפות של החום נוזלות לי בנשמה
והנשמה בוכה
על כל מה שקרה לה בשעות האחרונות
היא שוב בוכה על טיפשותה
על פזיזותה
על הכאב שזו היא שבעצם לא מכירה את עצמה.
כשנגמרות לי המילים ונשאר רק הבכי הרוגש, העצוב
מתערבב עם החום ובוכה עם עצמו
כמו תמיד
הוא עדיין לבד
הוא עדיין ילד קטן, מפוחד.
כשנגמרות לי המילים ונשארות רק הנשימות
אני מרגישה כ"כ לבד וכ"כ עצובה
רוצה לבכות ואין על מי
זאת אני שתמיד בוכה
בשביל כולכם.