[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אז ישיר
/
ככה הכל התחיל...

יו... איזה קטע לא נעים, למה הקשבתי לה. אני ידעתי מהתחלה שאני
זה שיידפק מכל זה בסופו של דבר. כאילו, היה חייב להיות פה משהו
מסריח איתה. הייתה לי הרגשה שלא יכול להיות יצור כל כך טוב
ויפה וחכם בעולם הזה, וכנראה שצדקתי.
היא הגיעה אתמול, הוא אמר שישלח לי אותה כי נראה לו שאנחנו
מתאימים. זה היה בדיוק אחרי שנפרדתי מהפרה ההיא, גם כן, לא ממש
ברור לי מה בכלל עשינו ביחד, הייתי על סף ייאוש. הכרתי גם את
החברות שלה: אתון (אתו'ש), ארנבת (ארני), פילה (פלילו'ש) ועוד.
ממש הרגשתי בודד, חשבתי שלא אכיר לעולם מישהי שתתאים לי. ואז
הוא התקשר ואמר שהגיעה מישהי חדשה, ואנחנו מה הזה מתאימים,
והוא חייב להכיר בינינו... (למה תמיד דווקא הם חייבים להכיר
בין אנשים?!). אני שכבר הייתי מה זה אדיש אמרתי לו שיעזוב אותי
ואין סיכוי, ובנות בכלל כבר לא בראש שלי, ובכלל אני צריך קצת
זמן עם עצמי , להיות לבד.
אבל הוא כ"כ התעקש שנכיר... הוא אפילו איים שייתן לה את הטלפון
שלי, אז אמרתי לו שייתן, ממילא הן אף פעם לא מתקשרות. אז הוא
אמר לי שזה בדיוק העניין, שהיא לא אחת כזאת כמו כל הביישניות
והפחדניות האלה והיא תתקשר אלי, וגם שזה מה שהכי מתאים
ל"נייבך" כמוני ושאני עוד אגיד לו תודה... בקיצור, לא הפסיק
להתלהב על הקטע כאילו שגילה לפחות את הגרביטציה.
בערב כמובן שלא יצאתי לשום מקום, נשארתי במערה שלי לבד ולא
קיבלתי אף טלפון.
הלכתי לישון מבואס, רציתי רק לברוח מעצמי... נמאס כבר.
נרדמתי.
בבוקר, אני מתחיל להתעורר, אני מרגיש עוד משהו על המיטה שלי,
התחלתי למצמץ קצת פתחתי עין אחת וראיתי איזו גופה על המיטה שלי
פתחתי עוד עין כדי להיות בטוח, ממש פחדתי הייתי ערום לגמרי
(ככה ישנים פה), ואז תוך כדי המצמוצים אני קולט שגם היא ערומה
ושוכבת במיטה שלי, ישנה. פשוט נכנסה באמצע הלילה (אין לי דלת
למערה למרות שחשבתי לעשות...), הייתי בהלם.
זאת אומרת, שלא תבינו אותי לא נכון. היה בזה קטע של הפתעה
וכאלה, ובכלל היה בזה משהו מסקרן והבטתי בה לא מעט. הוא אמר
שהיא יוזמת וכאלה, אבל זה נראה לי יותר מדי נועז בשבילי.
בכל אופן ניגשתי למטבח להכין ארוחת בוקר (משחק אותה אדיש),
הכנתי גם לה. זו הייתה הרגשה די מוזרה להכין אוכל לעוד אדם...
עד עכשיו הייתי פה לבד, אבל היה בזה גם משהו דיי נחמד, אהבתי
את זה.
לפתע היא נכנסה למטבח... עדיין ערומה, נעמדה בפתח, מה אני
אומר ממש הייתי בשוק ממנה, ואז נזכרתי שגם אני עוד די ערום,
קצת מהיר מידי בשביל פגישה ראשונה. אבל במחשבה שנייה אם היא
מרגישה בנוח להיכנס לדירה שלי ככה ולישון לי במיטה כנראה שזה
לא ממש מפריע לה. עדיין היה לי לא נעים.
היא התחילה לדבר. התנצלה על ההתפרצות, היא אמרה שהיא חדשה והיא
עוד לא ממש יודעת מה מקובל לעשות ומה לא. היא קיוותה שזה בסדר
מבחינתי. היא גם סיפרה שהוא אמר עלי דברים טובים, ובסוף הוסיפה
שאני גם נראה טוב, קצת הסמקתי, אבל זה לא ממש חכמה עם כל
ה"מהלכי על ארבע" שיש שם בחוץ, יחסית אליהם גם היא דיי מושכת.
אוקצור- זו הייתה ההתחלה, כשעוד חשבתי שנסתדר ונצליח לחיות
יחד, ואולי יצא משהו מכל השותפות הזאת. הסברתי לה קצת על
המקום, שהדירה שלי שכורה והיא לא שלי, יש תנאים לשכירות שנשמר
יפה על המקום ושלא ניגע בעציץ שבסלון. ז"א, נכון שעקרונית
בחוזה היה כתוב שמותר לגעת ורק אסור לאכול אותו, אבל עקב
הנועזות שלה פחדתי קצת שהיא תשים פס על מה שאומרים לה, אז
אמרתי לה שאפילו לא תעז לגעת בו, ליתר בטחון.
היא הסכימה לתנאים, התחלקנו במטלות השוטפות, ונעשינו שותפים.
בהתחלה הכל היה באמת אחלה. היו פה ושם קטעים לא נעימים אבל
סה"כ הסתדרנו די מהר. היו לה ת'קטעים שלה, טובים יותר או טובים
פחות. ז"א היה לה ראש מה זה פתוח, וזה היה אחלה, כל הקטע של
להיות ערומים, זה פשוט אדיר! אבל הבעיה עם זה הייתה שהראש שלה
היה פתוח מידי, כ"כ פתוח וזה גרם למתח. אני ממש השתדלתי לנתק
את כל הקשרים שהיו לי, למרות שפלילו'ש רצתה שנחזור, ממש ממש
השתדלתי כמעט ולא לדבר איתם אפילו, כל זאת כדי לשמור על קשר
אחד בלבד, איתה.
האמת, התחלתי לאהוב אותה, ממש. אבל היא כאילו לא ממש מזיז לה.
אני יודע שהיא הייתה בקשר עם חבר של אתון (החמור הזה) וגם עם
נחשון. עם נחשון זה היה אפילו די מוגזם. כבר כולם ידעו על זה
ודיברו על זה, היה לי כ"כ לא נעים. הוא תמיד לחש לה כל מיני
דברים בארסיות כזאת... וגם בין החבר'ה הוא תמיד דיבר כאילו היה
לו משהו איתה מאחורי הגב שלי. אבל, הוא אחד שידוע שהוא מסכסך
מלא פעמים. הוא אמר שהיא רוצה אותו יותר משהיא רוצה אותי.
בינינו, אין סיכוי. אני לפחות נראה כמו בן אדם, הוא סתם איזה
ייצור מתועב ומבחיל, אין לו סיכוי אצלה, יש לה שכל.
לא יודע למה אבל התחלתי לחשוש. כי בכ"ז לך תדע, עם כל הנועזות
והפתיחות הזאת אני לא אתפלא אם אגלה שיש משהו נכון בדבריו.
העדפתי לא לדעת בכלל, לא שאלתי כלום. אפילו השתדלתי שלא תדע
בכלל שאני חושד.
ואז היא הרסה הכל, היום בבוקר, ככה בערך באחת עשרה. אני יושב
לי במטבח, ורואה אותה נכנסת מהסלון. היא ניגשת אלי, ביד אחת
היא נוגעת בכתפי בעדינות-נחישות כזאת ומלטפת. את היד השניה היא
הסתירה מאחורי גבה. ואז היא מתחילה עם כל ההתחנפויות שלה.
שלמען האמת עושות לי הרגשה נעימה. היא התחילה לספר לי שהיא
הייתה אצל נחשו'ש בבית היום בבוקר, סתם דיברו קצת. הוא סיפר לה
על עצמו קצת, ואני צנצנת אם הוא לא מכר לה שקר אחרי שקר. הוא
סיפר לה על האזור ואמר שכולם פה גרים בדירות שכורות והכל שייך
לאותם בעלים שזה גם הבעלים של הדירה שלי, והוא גם זה שהכיר
בינינו.
היא תופסת בידי ומנסה לגרור אותי לסלון , משהו מוזר נראה לי
בפנים שלה. כשלא הגבתי היא פשוט משכה יותר בכוח אז קמתי והלכתי
איתה לסלון. היא הושיבה אותי על הספה והתחילה להתמרפק עלי ככה
ולומר לי שהוא גם סיפר לה שבעל הבית הזה, שהוא הבעלים של כל
האזור, הוא איזה מליונר משוגע כזה שיש לו איזה קטע עם עציצים.
ושנחשו'ש בכלל לא מפחד מהקטע הזה שלו, והוא תמיד נוגע בעציץ
שלו ובעל הבית לא עושה לו כלום. היא שאלה איך זה שהוא לא מגיש
לו קנס או דו"ח או לפחות איזו תביעה משפטית, כנראה שזה באמת לא
קטע רציני הקטע עם העציץ. הבנתי לאיפה היא רוצה להגיע, היא
ניסתה להגיד שאני פחדן ושם על שטויות שבכלל לא משנות לאף אחד
ושנחשו'ש הוא יותר הגיוני ממני. אז אמרתי לה שתנסה להבין אותו,
אם הוא משוגע וזה התנאים היחידים לשכור פה בית אז אני מוכן לא
לגעת בעציץ, זה הרי לא כזאת בקשה גדולה. היא עשתה כזה פרצוף
שמבין אבל לא מסכים ואמרה לי להסתכל על העציץ. הבטתי הצידה
ושמתי לב למשהו מוזר בו, הוא היה נראה שונה. ואז נזכרתי שהיה
עליו פרי בשבועיים האחרונים ובזמן האחרון הוא התחיל משום מה
לשנות את צבעו, והפרי לא היה שם. ואז הטיפשה הזאת, שדווקא די
חיבבתי עד לרגע זה בערך, מוציאה את ידה השניה מאחורי גבה ומראה
לי את הפרי הנגוס, כשעל פניה נסוך מבט דבילי כמו של ילד קטן
שעשה במכנסיים, וכולם מריחים והוא אוהב ת'קטע. באשכרה פרצוף של
מפגרת. סתומה. טיפשה. לא יודע מה הוא עשה לה הנחשון הזה מסכנה,
חשבתי שהייתה נורמלית.
תוך כדי ההלם שחטפתי היא חיכתה לתגובה ממני. לא ממש ידעתי מה
לענות לה.
רציתי רק שהיא תבין שהיא לא ממש אמיצה ושנחשו'ש הזה סתם מתלהב
משטויות כמו ילד קטן. וחוץ מזה שגם אני לא מפחד בכלל ואני רק
עושה טובה למשוגע הזה, ואני גם יכול לאכול את הפרי הג'יפה
הזה.
אני מביט בעיניה, והיא לא מגיבה, היא לא זזה, המבט הטיפשי הזה
של ילד בן שנה וחצי נתקע לה על הפרצוף, שהיה די יפה עד לפני
עשר דקות בערך. וגם העיניים שלה לא זזות. אני אומר לה לתת לי
את הפרי לרגע, אבל היא לא מגיבה. היא נשארת בתנוחה מוזרה כזאת
כשיד אחת מסביב לצווארי ויד אחת על ירכי מציגה לי את הפרי
הג'יפוני הזה. אז חטפתי לה את הפרי בכוח ונתתי ביס מול העיניים
שלה , שתראה מי אני.
ואז... פתאום הרגשתי את הטעם של הזבל הזה (בטח תוצרת חוץ)
ופשוט ירקתי את הכל החוצה. קצת לא נעים, עף לה על היד ולתוך
האוזן, קצת אפילו נכנס לה לפה המחייך הדבילי שלה, אבל היא לא
ממש הגיבה.
התחלתי לצעוק עליה שגם אני יכול לעשות שטויות ואני לא מפחד
מבעל הבית הזה ונחשוש סתם רכרוכי ואני יכול ללמד אותו מה זה
להיות גבר אז שלא ימכור לה סיפורי גבורה מפגרים ושלא תאמין
לו.
שמתי לב שהיא לא שינתה פוזה בכלל, היא לא מגיבה לכלום. אז
התחלתי לצעוק עליה יותר חזק שהפרי הזה גם מגעיל ועושה לי בחילה
ואולי הוא מורעל או משהו...
רגע... מורעל... פתאום חשבתי לעצמי שהבנתי. ניגשתי לעציץ
וראיתי עליו פתק "זהירות מורעל, לא למאכל". פדיחה, זאת מתה לי
פה ערומה (זה לא יעשה רושם טוב על חוקרים של המשטרה), ואני גם
כבר התחלתי להיות דיי שיכור או לא בהכרה אני לא ממש יודע.
שדדו לי את הבית לא היה לי מה ללבוש, התיישבתי מתחת לעציץ
עשיתי ממנו איזו כיסוי קטן, כיסיתי גם אותה. היא התחילה להגיב
קצת לסביבה.
עוד מעט הוא צריך להגיע לפה, מסתבר שנחשו'ש הוא העורך דין שלו,
ואכלנו אותה בגדול.
צריך לשלם שכר דירה. לא נעים.
אגב, הפסקתי להיות צמחוני והתחלתי לאכול בשר. והמשוגע הזה יצא
מה זה גבר איתנו, הביא לנו חליפות מעור...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
פיתגורס צדק!



בלוק סאן מכיר
באמת


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/12/00 1:55
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אז ישיר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה