בעולם של דמיון, אין ממש בדבר, לא מראות לא מוחש, ואני מאושר.
בעולם של דמיון, כשתמיד יש גם טוב, אני לא לבד, רק כשעצוב.
בעולם של דמיון, שבו אני חי, אין ייאוש לעולם, והסוף לא
מוחלט.
בעולם של דמיון, שאני כך יוצר, מסוגל לכל, לא מוותר.
בעולם של דמיון, לבסוף אני לבד, ועם כל הכוחות, דבר לא עמד.
בעולם של דמיון, שיש לכולם, אנחנו לבד, בודדים בעולם.
בעולם של דמיון, בסופו של דבר, מחשבות שעפות, לא קובעות אהבה.
בעולם של דמיון, כשפותחים ת'עיניים, מגלים מציאות, ארץ
ושמיים.
בעולם של דמיון, בשעת פיקחון, מבינים שהכל סתמי וטחון.
בעולם של דמיון, בסוף מבינים, שאנחנו לא שם, וזה לא החיים.