[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אז ישיר
/
חיי חברה

הם לא ממש רצו שאגיע, כלומר, אולי הם רצו ובטעות לא הודיעו לי,
זאת אומרת, יכול להיות שהיה ממש חשוב להם שאגיע ופשוט שכחו
להתקשר אלי. הגיוני אפילו שהם הכינו את כל המסיבה הזאת בשבילי,
כדי לנסות לרצות אותי, המנהיג, ומרוב ההכנות וההתרגשות הם שכחו
להודיע לי. או אולי הם רבו ביניהם מי יודיע לי ולבסוף כל אחד
חשב שהאחר יודיע לי וזה סתם פדיחה להתקשר שוב ולהטריד אותי
שאני כבר יודע, לא מתקשרים סתם למישהו חשוב כמוני, צריך סיבה.
אז הם לא התקשרו בסוף.
אבל, מה אכפת לי למה זה קר. ממש לא אכפת לי. אין סיכוי שאני
אגיע עכשיו!  אני אראה להם שלי יש אופי, אין סיכוי שאני אגיע.
ובכלל כיף לי פה. מה רע לי? אני אשב בבית אכין לי ארוחת ערב,
אולי אראה איזו תכנית בטלוויזיה, ואשבור כמה שיאים חדשים
ב"טטריס"  "דום" ועוד כמה שטויות.
ממש לא מזיז לי. האחיות שלי יצאו מהבית, הם במסיבה. ואחי הגדול
עוד באוניברסיטה, הוא לומד שם, יש לו דירה עם עוד חבר ושתי
בחורות. זה נראה לי כיף. הוא גם סיפר לי שבערב הם הולכים
לחברים או מזמינים אותם לדירה שלהם, או סתם יוצאים לת"א.
בקיצור, אני פה לבד בבית, ההורים שלי אצל סבתא בבי"ח הם יחזרו
מאוחר. אבא שלי אמר שכדאי שהוא יראה אותה בעצמו, את סבתא של
אמא, הוא רופא. הוא אמר שאי אפשר לסמוך על רופאים והוא רוצה
לבדוק בעצמו.
בכל אופן, אני מה אכפת לי. אני הולך גם לבלות, כמו כולם. אני
אעשה מסיבה פה בבית. זה הולך להיות פיצוץ. איך לא חשבתי על זה
לפני כן, ממש כיף. אני אכין לי גלידה, רק לי, ולא אתן לאף אחד.
שיתחננו מצדי. אני אראה טלוויזיה ולא אכפת לי מה השאר ירצו
לעשות, אני אראה רק מה שמעניין אותי, שיתחננו מצדי. אני אשחק
במחשב במה שבא לי, אשחק לבד במשחקים שאני ארצה.. אני לא נותן
לאף אחד לשחק איתי או אפילו נגדי. הם יכולים לחכות שעות. אני
אשים מוזיקה שהם שונאים, רוק כבד.
לא אכפת לי מאף אחד. מאף אחד. שיקפצו.
לא מבועז ואורי שממילא הם סתם שחצנים. הם כל הזמן מתלהבים שהם
טובים בכדורסל ויש להם ריבועים בבטן. כאילו שזה בעיה, גם אני
אם הייתי מתאמן הייתי טוב בכדורסל וגם ריבועים בבטן אם הייתי
רוצה זה שטויות, עובדה שכל מי שרוצה יש לו.
וגם גיא המתלהב הזה לא מזיז לי. במיוחד אחרי שהתערבתי איתו
שליטל חברה שלו אוהבת אותי יותר ממנו. אז הוא החתים את כל
הבנות על דף שכתוב בו שהאחרון שהם יאהבו זה אני והיו כאלה
שכתבו שאני אפילו לא אהיה אחרון והם יתאבדו אם אני אהיה האחרון
בעולם. אבל לדעתי הם סתם לא מודות באמת או מתביישות, או שסתם
הם לא מכירות אותי טוב. כי אני לא מבין למה ארז אורי עמית או
גיא יותר טובים ממני. אני אפילו חושב שאני יותר טוב מהם בהרבה
דברים.
ובני שיורד על כולם, ופעם באמצע השיעור כשהמורה התעצבנה על זה
שכולם מדברים ומעתיקים ולא מקשיבים לה, היא התחילה לתת לנו
שיחה כזאת רצינית וצעקנית במשך איזה חצי שעה. אז היא שאלה בטון
מאיים אם יש מישהו שעדיין לא הבין. ובני הזה קם ואמר שאני לא
מבין וכולם התפוצצו מצחוק, ואפילו המורה לא התאפקה. ואני בכלל
לא מבין גם איך הוא ידע, אני עשיתי פרצוף כזה של מישהו שמבין.
(כמו שאמא למדה אותי).. בקיצור הבני הזה יראה עכשיו מה זה
שצוחקים עליו, אני לא אשים גם עליו ולא אזמין אותו.
וגם מאיה הסנובית הזאת, שכל פעם שאני בא לדבר איתה היא עושה
כאילו היא לא שומעת אותי והולכת הלאה, או מתחילה לדבר עם איזה
בן אחר. כאילו שאכפת לי שהיא לא עונה לי, שתלך לעזאזל. מה נראה
לה, שזה שהיא חבה של ארז זה הופך אותה למשהו, הרי כולנו יודעים
למה הוא חבר שלה, ואגב אני לא מסכים איתו ולדעתי היא מכוערת..
ומירב ושקד שתי התככניות האלו באמת שנשבר לי מהם, ועוד אחרי מה
שהם אחרו ליגאל, שאני אמרתי להם שהוא אוהב את שקד וכל הזמן
חושב עליה. בכלל לא אמרתי להם את זה, וכאילו שאם הייתי אומר הם
היו מקשיבות או מאמינות לי בכלל. וחוץ מזה שיגאל הוא אדיוט וכל
מה שיש לו זה שרירים, וכל פעם שמתסיסים אותו אז הוא ישר מרביץ
בלי לחשוב בכלל... וזה כואב...
לא רוצה לראות אותם, את מירב ושקד האלה, בא לי להקיא מהם.
ויאיר הזבל הזה, אני לא אשכח לו את הבושות שעשה לי עם יעל.
הבחורה היחידה שעוד יש לה קצת שכל, והיא מבינה שאני בן אדם
מיוחד. היו לנו שיחות מה זה עמוקות, כאילו, דיברנו ממש על
החיים, על זה שהם חרא וחבל בכלל להגיע אליהם. והאדיוט הזה הלך
וסיפר לה לפני כולם שזה אני שתקעתי נוד באמצע השיעור, כאילו
שלו זה לא קורה לפעמים. והיא עוד אמרה לו שאני באמת ילד
מסריח... סתם טיפשה.-
וגם כל שאר החברה האלה, מי בכלל חבר שלהם, דניאל, יריב, רותם,
מיכל, נועה, אלעד, חן, מור, שני, גבי, דפנה, רועי, ליאור,
ירון. הם כולם יראו מה זה שאני לא מזמין אותם. הם ירגישו מה זה
שלא מתחשבים בהם. שאחרים נהנים והם סובלים.
אני לא מזמין אלי אף אחד עכשיו. אני אפילו לא אספר להם אח"כ
כדי שלא ייהנו מהדמיון כאילו הם היו שם. לא מגיע להם בכלל
לדעת.
נראה כמה זמן הם יחזיקו מעמד ככה. עכשיו ידעו באמת למי יש חיי
חברה ולמי לא.
ולחשוב שאמרו עלי שאני טיפש...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"אם כבר דנה קמה
אז שתמצוץ"

מתוך יצרתי הלא
קיימת-דברים
שיאיר אמר.


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/12/00 1:46
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אז ישיר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה