...שואלים אותי מדי פעם : האם את מאמינה באלוהים , בגורל או
במזל?
  לכל השואלים אני עונה: כי "הכל צפוי והרשות נתונה". לפי
היהדות זו התשובה-לכך אני מסכימה.
 עם אלוהים אין לי שיג ושיח. הוא נישא ורם ואילו אני - אחד
האדם.   אני לא מאמינה בו ובטח הוא לא מאמין בי , כי שומרת
מצוות איני. את מחשבותיי  אינה מטרידה השאלה: האם  הוא בכלל
קיים?
העיקר היא רוח האדם והאופן בו הוא מתווה ומעביר את חייו על
פני האדמה.
כל אדם הוא רק אורח מזדמן בעולמנו, לכן בגישת היהדות אני דבקה-
למרות היותי חילונית גמורה.
בטיילי מחוץ לעיר, בארץ או בניכר, מתפעלת אני מיופי טבע הבריאה
אשר  רואות עיניי.
ממערות נטיפים, שדות מוריקים, פרחים צבעוניים, מפלים ונהרות
מים זורמים. עד לציפורים במעופן, העננים בשיוטם ומאורות השמיים
בתאורתם.
 איני נכנסת לוויכוח מי שולט בממלכה המופלאה. האם היא יצירת
טבע  נהדרת ולפי חוקי הטבע היא נשלטת, או ישות אלוהית אותה
מכוונת ובה שולטת.