ופעמים שרצוני כה עז
לצאת ממני
לעמוד מולי,
מולך.

להישיר מבט ולראות
אם באמת זה אני,
אתה.
לראות את המבע בעיני
ברגעים חשובים,
כשכועס או פוחד,
כשפוגע.

אני רוצה שתסתכל לי בעיניים
כשאתה עושה את זה,
אתה לא יכול לשקר לי.
אני בחוץ.
אני אחר.

אדם קרוב אצל עצמו,
לא רואה נגעיו.
לצאת החוצה, למרחב.
נראה אותך מתמודד עם זה,
זוג עיניים מביטות הישר אל תוכך.
מעמקי נשמתך חשופים בפני.

רק לצאת מעצמי,
אליך
ולראות אותי.


האם תעזור...?