יום אחד עמדתי בתחנה המרכזית בירושלים והכול היה כרגיל.
הרמזורים כרגיל עשו קולות מעצבנים, בנות שמאחורה יפות המשיכו
להיות מקדימה מדהימות, ואנשים המשיכו לעמוד בתחנות ולשחק סניק,
אבל פתאום הגיע מלא משטרה וצעקו ברמקולים: כל האנשים להתרחק יש
חפץ חשו... להתרחק... כולם להתרחק!... כן גם את גברת מה את
חושבת שזה הופעה? באותו הרגע כאילו כל התחנה עברה לעולם אחר
אנשים רצים התחילו ללכת, אנשים הולכים נעצרו, אנשים עוצרים
ניסו למצוא מקום יותר טוב לראות את החפץ ואנשים כמוני ניסו
לשחק אותה (ללא הצלחה) אדישים.
ואז היתה הצגת המאה, פלאי הטכנולוגיה, רובוט שבא להקריב את
עצמו במקום חיי אדם. וכל אחד התפלל בליבו שזה היה באמת פצצה
והרובוט יתפוצץ למיליוני חלקים ואז הם יוכלו לספר לחברים שלהם:
שמעתם על "סיקול הפיגוע בתכנה המרכזית בירושלים" היתי שם וגם
אני יכולתי להפגע, ואז הם היו גם מוסיפים תיאור על הבהלה
שהיתה בפיצוץ ואיך שהם הרגישו שמשהו רע הולך להיות, אבל לרוע
מזלם איזה אולפניסטית אחת דפקה ריצה לכיוון המשטרה בצרחות
אימים: אל תפוצצו זה שלי! אחרי כמה דקות של כעס על האולפניסטית
החצופה שמעיזה להשאיר את התיק שלה כולם שכחו מזה וחיכו לחפץ
החשוד הבא