חושש, במיטב מחצלות של חורף
תייר מטופף בשדרה זרה
מהסס - צעד לא בטוח
שואל לעצמי כתובת
תוהה לי תוואי:
דמותך הנוצצת באור נגוהות
חורצת בקרח קו ברור,
מנפה מוטיבים הגיוניים
של שבילים חלופיים.
אף שהקרח נס מפני אורך
איני תוהה כלל.
הדרך ברורה
כשמש
קולפת חבורות ישנות מנפשי,
מציינת דרכי אלייך
כמו כוכב ענק
המחייך נתיב בעיניו הירוקות
לירח חדש
הבא להקיפו באהבה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.