ניר זילכה / פרפרים אדומים |
והאקדח שלי היה עמוק בתוך הראש שלי.
לירות לא לירות מפגר.
והווסת שלך הציפה את החדר
בפרפרים אדומים.
... והפה שלי היה אולי שעה
בתוך אלוהים שלך בין הרגליים
שלך
ונשבעתי, להיות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|