New Stage - Go To Main Page

רן נאות
/
חמוץ מתוק

מר בלומליך תמיד רצה תשוקה למשהו  , כשהיה צעיר שאלו אותו "מה
תרצה להיות כשתגדל  ?" , והוא אף פעם לא ידע מה לענות , אז
אמרו לו "כשתגדל כבר תדע" אבל הוא כבר גדול , מספיק גדול בשביל
שילדים מחונכים יפנו לו מושב באוטובוס כשאין מקום לשבת , אך
הוא עדיין אינו יודע מהי תשוקתו .
בביתו הדל שבקצה העיר הוא פושט מעליו את אפודתו האפורה ,
מתיישב ממול לשולחן במטבח ומרתיח לעצמו מים , הרצפה מזוהמת ,
הקירות בעליי גוון שחור ממעל לטייח מתקלף והקומקום כבר רותח .
הוא מוזג לעצמו מים לתוך כוס שקופה ומטביל בה את התיון בתנועות
יגעות . המים מקבלים את הגוון הזהבהב של התה ובעזרת מעט סוכר
שהוא מפזר לתוך הכוס , התה מוכן .
בקרוב יתחיל הקיץ החמישים ושבע לחייו ועדיין הוא לא יודע מה
לעשות עם עצמו , הוא נשכב על המיטה למרות שהשעה היא רק ארבע
אחר הצוהריים ואור השמש עדיין חודר מתחת לתריסים המוגפים , הוא
שוקע לשינה עמוקה וקם רק בשש בבוקר . מר בלומליך ניגש לשירותים
, מטיל את מימיו באיטיות, נראה לו כאילו השתן לא רוצה לעזוב את
גופו . מבט בראי השבור מגלה לו שהוא נרדם עם בגדיו , מר
בלומליך נאנח . צינת הבוקר מביאה לו מזור מאויר החדר המחניק
ומר בלומליך פותח חלון בכדי להרגישה ביתר שאת . בחצר גדלים פרא
עציי פירות רבים , מר בלומליך יוצא החוצה ומחליט שהיום הוא
ישתה לו לימונדה , מתחת לעץ הלימונים הוא אוסף שלושה לימונים
ומתיישב על האדמה הלחה . בשמונה כשהשמש מתחילה להעיק הוא שב
לתוך הבית . מצבו הכספי שוב בכי רע ובקרוב לא יישאר לו כסף
לקניית אוכל ומים , הוא שוב הגיע למצב שאין לו ברירה אלה לפשוט
את ידו לכסף , נמאס לו כבר . הוא יוצא לחצר וקוטף מהעץ כעשרה
לימונים ומניח אותם ביחד עם השלושה הקודמים בתוך שקית , הוא
צועד אל העיר כשבדרך הוא קוטף עליי נענע ירוקים וטריים.
רחובות העיר כבר הומים בשעה שמר בלומליך מציב בהם את רגלו ,
הוא ניגש לסופר-מרקט ומוציא את שארית כספו על סט של קנקן
וכוסות וגם חבית סוכר ומצקת . הוא יודע שאם זה לא יעבוד, למחרת
יהיה עליו לקבץ את ארוחת הצהריים . ברחוב נכנס מר בלומליך אל
אחת החצרות ושוטף את פניו בצינור המים . חזות נקיה היא דבר
חשוב - יודע מר בלומליך ומשקיע בניקיון פניו וידיו . הוא ממלא
את הקנקן במים ומלטף בעדינות את עליי הנענע לפניי שהוא מכניס
אותם למים . ערבוב בעזרת המצקת , הוא מרגיש שחשוב שעליי הנענע
ישרו את טעמם . הוא סוחט ביד חזקה את הלימון הראשון , השני ,
השלישי והרביעי אל תוך הקנקן . ממתיק , טועם , ממתיק עוד ,
טועם , מוסיף עליי נענע , ערבוב , טועם , מחייך .
מר בלומליך נעמד ברחוב הראשי ליד ספסל אבן המשמשו כדוכן .
אנשים עוברים , לעיתים ניגשים שואלים לגביי המחיר וממשיכים ,
אך השמש יוקדת והאוויר מחניק , ריח הלימונדה נישא באוויר
ואנשים מגיעים ומשלמים , שותים ומחייכים , ומר בלומליך , גם
הוא מחייך . ילדים מתגודדים סביבו ומבקשים טעימה ומר בלומליך
בנדיבותו נענה להפצרותיהם .



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 20/4/99 7:20
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רן נאות

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה