יום אחד הלכתי לערב ספרותי  עם הסופר הערבי  סייד קשוע , ושם
דובר רבות על העדינות שמאפיינת את סיפוריו בניגוד לגסות
והבוטות של הרבה סיפורים ישראליים ( מה שנכון נכון ).

בסיום הערב הייתה לי שיחה מעניינת עם שתי בחורות נחמדות מאוד
היחצנית של הוצאת זמורה-ביתן , והיחצנית של הוצאת מודן ( אנחנו
יריבות רק מקצועית ,במציאות אנחנו ידידות טובות מאוד ").
סיפרתי לגברות הנחמדות הנ"ל שבקרוב אני מוציא לאור ספר בהוצאת
בבל בשם "מטרזן ועד זבנג".
הן היו ספקניות .
"יש שם קטעים של סקס קשה ?
"אה , לא בדיוק "
"אם כן הקפד להכניס כאלה . ספר שאין בו קטעים פורנוגרפיים
כהילכתם , לא ימכר היום".
שאלתי את הגברות הנ"ל כיצד יכול אדם שמוציא לאור ספר להגיע
למעמד שתהיה עליו כתבת שער ב"7 ימים ".
"פשוט מאוד , אתה צריך לספר לעיתונאי של 7 ימים על משהו  בחייך
שקשור בסקס ורצוי פרברטי ככל האפשר".
" האם תיאור של הרפתקאותי במערב טקסס ובג'ונגל האפריקני לא
יתאים לכתבת שער?"
" עזוב הז'אנר האריק שרוני הזה כבר לא מעניין אף עיתונאי רציני
ב-7 ימים "
" אז אולי דיון בסיפור בריחתי מהכלא השמור ביותר בווינציה
יעניין אותם ?"
" גם כן לא , סיפורי בריחה מהכלא הפסיקו לעניין את העיתונאים
עוד מימי נתן זהבי בשנות ה-70 " צריך משהו שקשור לסקס"
" מה גם כן לא ?  אז אולי החקירות שלי על הכת שמשבטת אנשים
ובראשם את המנהיג שלהם  כן יעניינו אותם ?"
"גם כן לא סיפורי כתות מוזרות הם פסה , צריך משהו שקשור בסקס "

" אז אני מבין שגם תיאור המפגש שלי עם  חייזרים לא יעניין אותם
"
:
" רק אם קיימת יחסי מין עם אחת החיזריות , ועדיף  עם אחד
החייזרים "
" כן כן הרבה מהכתבים האלה הם הומואים אתה יודע , זה כבר
יהפוך אותם לסימפטיים כלפיך "
" תבין , הכתבים האלה של 7 ימים לא כותבים עליך , הם כותבים על
עצמם ,  איך  הם ניפגשים ביצור המוזר הזה הסופר , והם צריכים
משהו מוזר באמת כדי להיאחז בו בסיפור".  
הירהרתי :
" אז אולי הפרשה שבה נלכדתי בידי חבורה של דוגמניות
בלונדיניות נאציות שביצעו בי מעשים מגונים עם מגלבים תעניין
אותם? "
"או ! בזה הכתב הרציני של 7 ימים יכול להתעניין " אני כבר
יכולה לחשוב על הכותרת " וידויו של סופר : הייתי עבד המין של
חבורת דוגמניות נאציות " זה יתן לך כתבת שער!."
אכן חומר למחשבה.